מאגר סיפורי מורשת

שמי ברברה פקטור, נולדתי כברברה ויינר בפרטוריה, בדרום אפריקה, בשנת 1943.

בתחילת שנת 1943, תוך כדי מלחמת העולם השנייה, אבא שלי מוטי וינר, שנולד וגדל בדרום אפריקה, התנדב להילחם נגד הגרמנים בצבא הבריטי. אני נולדתי כמה חודשים אחרי שהוא נשלח לשרת באיטליה. כשהייתי בת כמה חודשים והוא עוד לא ראה אותי, אימא שלי – מולי ויינר, שלחה לו תמונת פורטרט שלה ביחד איתי. את הצילום הוא לקח לצייר וביקש שיצייר בצבעי שמן את התמונה בצבע, התמונה הזאת תלויה בבית שלי היום כאשר התמונה בגיל שלי (79 שנה). גם התמונה המקורית וגם הציור נמצאים אצלי בבית.

בסיום מלחמת עולם השנייה החיילים הדרום אפריקאים שהתנדבו לצבא הבריטי היו מפוזרים בכל אירופה ולא היה גוף אחד שטיפל בחזרתם הביתה. אבא שלי חיכה בתור לטיסה הביתה באיטליה, אחרי כמה חודשים באיטליה הוא הצליח לעלות על טיסה של מטוס קרב בריטי שהטיס אותו בחזרה לדרום אפריקה ואז הוא פגש אותי בפעם הראשונה כשהייתי בת שנתיים.

לאחר כמה שנים ההורים שלי קנו בית בעיר הולדתי -פרטוריה בדרום אפריקה.

תמונה של הבית בפרטוריה

הבית היה גדול עם גינה רחבה ובריכת שחייה ברחוב 314 CLARCK בפרוורי העיר. חיינו בבית הזה עד אשר התחתנתי (החתונה הייתה בחצר ביתי) ואז עזבתי עם בעלי ד"ר יוסף פקטור את דרום אפריקה ועלינו לארץ ישראל ב-1963.

בארץ נולד לנו הבן הבכור גדעון. לאחר שנתיים עברנו ללונדון לצורך השתלמות ברפואת נשים של בעלי. בלונדון עבדתי במקצועי פיזיותרפיה ונולד שם הבן השני שלנו אילן. ב-1969 חזרנו סופית לישראל. בעלי (סבא של נגה, הכותבת סיפור זה) התגייס לחיל אוויר ועברנו לגור בבסיס חצרים שליד באר שבע כשבעלי הוא רופא הבסיס ומחליט לעשות קורס טייס.

לאחר המון שנים, ב-2017 שכבר היו לנו שמונה נכדים ושני נינים, הזמנו את כולם לביקור שורשים בדרום אפריקה. אני חיפשתי מלונות ופתאום מצאתי את כתובת הבית שלי בפרטוריה שהפך להיות בית מלון בוטיק בשם- 314 CLARCK (הכתובת המקורית של הבית שלי), מיד הזמנתי חדרים לכולנו ואכן סיימנו את סיור השורשים בבית שהיה שלי בילדותי. בילינו שלושה ימים בפרטוריה ונגה ועוד נכדה בשם רותם ישנו בחדר השינה שהיה שלי. הנכדים הבנים ישנו בחדר שהיה של אחי. במשך השהיה בפרטוריה ביקרנו את בתי הספר שלי ושל בעלי והנכדים הופתעו לגלות שלמדנו בבתי ספר שהיו נפרדים לבנים ובנות. ביקרנו בפרטוריה בבית הכנסת ואת מבני הממשלה המפוארים בשם: UNION BUILDINGS.

חזרנו לארץ ושמחתי שהילדים והנכדים חוו מעט מילדותי ואת דרום אפריקה (החיים בדרום אפריקה בכלל לא דומים לחיים בישראל). עם השנים סיימתי תארים בנושא מדעי המדינה ומנהל אזרחי. אני הייתי בין המקימים של המרכז הרפואי הפרטי הראשון בארץ בשם: "הרצליה מדיקל סנטר".

בעלי יוסף (שם כינוי ג'וסי), שהיה טייס ורופא, הגיע להיות אלוף משנה כרופא ראשי של חיל אוויר. בזמן השירות שלו השתתף במבצע אנטבה כמפקד הכוח הרפואי שהחזיר את בני הערובה הביתה, לאחר שחרורו מחיל אוויר התמנה למנהל בית חולים עפולה ולאחר מכן להנהלת בית חולים בילינסון. בעשרים השנים האחרונות שלו היה הרופא הראשי של רשות התעופה האזרחית.

הזוית האישית

סבתא ברברה: היה לנו ממש כיף במפגשים, התחברנו ולמדנו דברים חדשים אחת מהשנייה ובמיוחד נגה למדה עליי.