מאגר סיפורי מורשת

רקע – נהריים

נהריים הוא מקום מפגש של נהרות הירדן והירמוך. סמוך ליישובים מנחמיה וגשר הישנה. "נהריים הוא אתר בבקעת הירדן הגובל בין ישראל, לבין ממלכת ירדן סמוך ליישוב מנחמיה, שבו שכן מפעל החשמל של חברת החשמל, על גדות שני נהרות (מכאן השם נהריים), נהר הירמוך ונהר הירדן". ( ויקיפדיה). במקום הזה הקים פנחס רוטנברג ("הזקן מנהריים"), תחנת כוח הידרואלקטרית (יצור חשמל בכוח המים). כלים כבדים שנדרשו להקמת התחנה הועברו מנמל חיפה דרך מסילת הרכבת ששלוחה ממנה הגיעה עד נהריים.

התחנה נחנכה בקיץ 1932, באירוע השתתפו הנציב העליון, המלך עבדאללה הראשון ואנשים נוספים. התחנה סיפקה חשמל גם ליישובים בשטח הידוע כיום, כ,מדינת ירדן. על יד התחנה הוקם ישוב בשם "תל אור" (למגורי העובדים שעבדו בתחנה).

הסכר בנהריים

הביקור בנהריים הישנה

אני זוכרת שהייתי ילדה בגן נסעתי לשם באחת השבתות עם אבא שלי. מה שהכי זכור לי זה שני דברים. ראשית המושג "נהריים", שבתור ילדה קטנה נשמע לי מאד מוזר, לא הבנתי מה זה שני נהרות. והדבר השני הוא זרם המים החזק שהפעיל את הטורבינות. עד אז לא יצא לי לראות שפעת מים גדולה כל כך. (כל זה קרה כמובן לפני מלחמת השחרור). זמן קצר אחרי הביקור הסתבר שהמקום הוא כבר מעבר לגבול (של מדינת ישראל הצעירה). סופו של מפעל מיוחד זה היה בחודש אפריל 1948, סמוך לפרוץ מלחמת השחרור.

יציאת המים מהסכר לירדן (ויקיפדיה)

תחנת הכוח בנהריים

"את מפעל החשמל ההידרואלקטרי בנהריים, שנקרא "ירדן א'", הקים פנחס רוטנברג. תחנת הכוח שנבנתה הייתה הראשונה מבין ארבע תחנות שתכנן רוטנברג להקים לאורך בקעת הירדן. תוכניתו המקורית של רוטנברג הייתה הקמת 13 תחנות כוח הידרואלקטריותבארץ ישראל. רוטנברג קיבל ב-5 במרץ 1926 לאחר מאמצים, זיכיון לתקופה של שבעים שנה לניצול מי הירדן ומי הירמוך להספקת חשמל בארץ ישראל ובעבר הירדן. עבודות הבנייה של המפעל בנהריים החלו באוגוסט 1927, ונוהלו בידי פנחס רוטנברג, שכונה בפי העם "הזקן מנהריים" בהיותו מבוגר יחסית לפועלים שעבדו במקום. בתכנון השתתף גם בנימין אוראל.". (ויקיפדיה)

הזוית האישית

סבתא נעה מספר לנכד להב הרמן ולחברו נדב מעוז חווית ילדות מהביקור בנהריים.