מאגר סיפורי מורשת

שמי אביב מולוט ובמסגרת תכנית הקשר רב דורי בה אני משתתף השנה שמעתי מפי סבא סיפורי רבים על חייו.

בשנת 1949 נולד סבא להוריו, משה ושושנה מולוט, ולאחותו מוסיה שהייתה בת עשר כשנולד. סבא גדל בבית ציוני. הוריו עלו לארץ הרבה לפני קום המדינה. סבא רבא וסבתא רבתא, משה ושושנה מולוט, היו ציונים ועלו לארץ ישראל בשנת 1924 יחד עם עוד אנשי תנועת בית"ר, זאב ז'בוטינסקי עזר להם להגיע לארץ. מכל משפחתם הענפה נשארה רק בת דודה של סבתא שושנה. הם באו ממשפחות גדולות וכולם נספו בשואה.

סבא רבא משה וסבתא רבתא שושנה הגיעו לתל אביב, סבא עבד בבניין ואחר כך הקים את חברת "חומת אנך" בנתניה יחד עם עוד שני שותפים. בנתניה הם חלקו בית עם עוד משפחה ואחר כך עברו לדירה משלהם. הבית היה בית מסורתי: חגים, בית כנסת והרבה ספרים. סבא שמוליק היה ילד סקרן ושובב. הוא זוכר איך הכניס מסמר לשקע החשמל ועף לצד השני של החדר. משחקים היו בחוץ: מחבואים, מחניים, גולות ופורפרות. הווי של שכונה היה ברחוב. כשסבא היה בן עשר, אחותו התחתנה והוא הפך לדוד כשהיה בן 13, לפני הבר מצווה שלו. הוא זוכר איך אחותו חיפשה אותו לגברת כשהיה ילד, עוד הוא זוכר שלקחה אותו איתה לחוף הים, שם הוא נשרף מהשמש כששהו שם יותר מדי זמן.

סבא בילדותו – ילדות שמחה ומאושרת

כילד וכנער היה סבא שובב גדול, הוא למד בביאליק ביסודי ובאורט בתיכון. סבא התגייס לצבא בערב מלחמת ששת הימים ולא ידע אז עוד כמה וכמה מלחמות לפניו..

סבא עשה בצבא קורס מכי"ם והיה מ"כ (מפקד כיתה) קשוח. בחצי השני של השירות סבא היה בבה"ד 6 ואף נשאר שם בשירות קבע. שם הוא היה אחראי על הכשרת אזרחים למורי נהיגה ואף הוציא גם הוא רשיון להוראת נהיגה, שלימים היה המקצוע שאהב מאוד. סבא אהב את הצבא והמשיך שנים רבות לצאת לשירות מילואים פעיל.

כאמור, סבא אהב את הוראת הנהיגה ועסק בזה עד שיצא לגמלאות. לפני זמן מה סבא ואני עזרנו לילד שנפל בחצר בית הספר לקום והגיעה לעזרה גם מורה, וכשהיא ראתה את סבא היא אמרה לו: "שמוליק, היית מורה לנהיגה שלי!" מפגש שכזה..

חלום שהתגשם: סבא ניצח את מחלת הסרטן.

אמרה של סבא לאור מצב המדינה: "זוהי הארץ היחידה שאני יכול לחיות בה, זוהי הארץ שלי!"

סיפור מעניין על הולדת אבי, ערן

מלחמת יום כיפור תפסה את סבא כשהיה אזרח ועבד בחברת הבנייה של סבא משה. סבתא היתה בהריון עם אבא שלי ואילו סבא היה בכלל בעיר סואץ שאליה הגיע דרך גשר הגלילים של אריק שרון. יום אחד סבא שמע ברדיו שנולד לו בן – וכך הגיע לארץ לפני טקס ברית המילה של אבא שלי.

הזוית האישית

אביב הנכדה המתעדת: נהנינו מאוד לעבוד יחד ולהיפגש הן במסגרת הבית ספרית והן בבית, כשעבדנו על סיפור התיעוד של סבא.