מאגר סיפורי מורשת

שמי שמחה גפסו, נולדתי בינואר 1959 ברמת גן, ישראל.

הוריי היו מרדכי ואהובה , הם נולדו בעיראק ובתימן, אבי היה אזרח עובד צה"ל, ואימי הייתה עקרת בית נהדרת.

גדלתי, למדתי וחונכתי ברמת גן, חבריי היו מבית הספר והשכונה, חברים מקסימים ובילינו הרבה בצופים, בתנועות נוער, ויצאנו להצגות ומסיבות.

בתיכון מאד אהבתי את הלימודים הייתי תלמידה מצטיינת, הייתי יושבת ראש מועצת התלמידים, והייתי בקבוצה מאד מגובשת ועד היום אנחנו שומרים על קשר, השתתפתי בכל הפעילויות שאפשר, ומאד נהנתי מהחוויה הזו של הלימודים, וגם מהתכניות הבלתי פורמאליות שלקחתי בהן תמיד חלק. אני זוכרת את זה כתקופה ממש טובה.

אני שירתי בצבא בנחל, היינו קבוצה של חברים מכמה מקומות בארץ, בתקופה הראשונה של השירות שלי הייתי בצלמון. השנה יצא לי לבקר שם יחד עם התלמידים שלי בטיול הגדנ"ע שלהם והיה לי רגע נוסטלגי וכיף. סך הכל שירתי שנתיים וחודשיים, ואני זוכרת את זה כתקופה מדהימה, במלחמה היינו ברמת הגולן, וסייענו להם. עד היום אני שומרת על קשר עם חבריי לצבא.

כיום אני מורה ללשון בבית ספר תיכון – יגאל אלון כבר למעלה משלושים שנה, מרגישה נהדר בבית הספר, אוהבת מאד את התלמידים, אוהבת ללמד ולא מוותרת על העבודה הזו.

את בן זוגי הכרתי בירושלים, הייתי בטיול יחד עם חברותיי, והוא הגיע יחד עם חבר שלו, בילינו ביחד כמה ימים, טיילנו במדבר יהודה, ובירושלים ואחרי זה שמרנו על קשר, היינו ידידים תקופה, ואחר כך הפכנו להיות חברים. אחרי שנתיים וחצי בערך התחתנו והבאנו יחד ארבעה ילדים.

יש לי המון תחביבים – בעיקר מוזיקה, אני חברה בשתי חבורות זמר. גם היום יש לנו הופעה בשלומי. פעמיים בשבוע אני שרה עם החברים בשתי קבוצות, ואנחנו למעלה משלושים שנה שרים ביחד.

חוץ מזה אני אוהבת לתרום איפה שאני יכולה, אני רואה בזה גם תחביב, אני בוועדת תרבות של המושב שלנו, וממש כף לי.

גלגולו של חפץ

חפץ שעובר מדור לדור, אלה חפצים שקשורים לזהב, המשפחה שלנו עוסקת בזהב. הם התחילו בתוניס, וכיום הבן שלי עוסק בזה, והנכדים אוהבים את זה.

אני לא בפנסיה מלאה, אני עובדת בבית הספר יומיים אבל אני בהחלט מרגישה בחופש, יש לי זמן להיות עם הילדים, ועם הנכדים ועם עצמי, אני מטיילת בארץ הרבה ובחול גם, וממשיכה ליהנות מכל מה שאני עושה. אני מגיעה בשמחה רבה לבית הספר, ובשאר השבוע יש לי ארבעה ימים לטפל בצמחים שלי, בילדים שלי, בנכדים שלי, ובבעלי.

כיום אני סבתא מאושרת ויש לי שמונה נכדים והתשיעי בדרך, ואני מגדלת אותם באהבה.

הזווית האישית

זוהר: למדתי המון על עברה של מורתי שמחה.

שמחה: המסר שלי לדור העתיד: "צריך ליהנות מההווה, לא להשען רק על העבר, יש משפט שאני מאד אוהבת של יגאל אלון שאומר "אדם שלא זוכר את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" זאת אומרת, שבחיים אנחנו צריכים לזכור את מה שהיה בעבר, אבל לחיות את ההווה, ובוודאי גם לחשוב על העתיד, אבל ההווה שלנו לדעתי, הוא חלק מאד חשוב, ואתה זוהר, באמת צעיר, אתה דור ההווה, ודור העתיד אז, אני מאד מקווה שתיקחו חלק במה שקורה מסביב. חשוב לפקוח עיניים, לקחת חלק בפעילויות חברתיות, וללמוד כמו שצריך. ליהנות מהחיים, ולזכור שחיים פעם אחת אבל לחיות נכון וטוב. לא לדחות למחר את מה שאתה יכול לעשות היום, לנצל כל רגע על הצד הכי טוב שאפשר, ולהיות בנתינה כל הזמן. כלומר, לראות אם צריך עזור למישהו, לסייע, לתרום, ולקחת חלק בפעילויות חברתיות, אפילו בתנועות נוער, ובאמת לא להישאר בבית כי החיים הם קצרים ויפים , וצריך לנצל אותם נכון".