מאגר סיפורי מורשת

שמי רוני טלבי, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דור. בחרתי להשתתף בתכנית עם סבא שלי ארנולד בלנאו. סבא ארנולד, נולד בשנת 1953, באנגליה בניו קאסל. סבא סיפר לי על משפחתו ולידותו ובחרנו לתעד את הפרק המשמעותי מאוד בחייו, העלייה לישראל וההתנדבות בקיבוץ.

סבא ארנולד מספר על העלייה לארץ והתנדבות בקיבוץ לביא

קיץ שנת 1970, סיימתי את לימוד בבית הספר התיכון בסקוטלנד ונרשמתי לתוכנית "הכשרה" מתנועת בני עקיבא. היינו קבוצה של כעשרים נערים ונערות ונשלחנו לתקופת התנדבות בקיבוץ לביא שבגליל התחתון. היו קבוצות מארה"ב וצרפת והם היו בקיבוצים אחרים.

סבא בצעירותו

החברים שהכרתי היו מאוד נחמדים ויצרנו חבורה מגובשת. הם היו כמו משפחה עבורי, מכיוון שעליתי ללא משפחתי ופעם ראשונה לבד בארץ. זאת הייתה השנה היפה בחיי.

העבודה ברפת

לכל אחד מחבריי בחרו תפקיד בקיבוץ. למזלי, נבחרתי לעבוד ברפת. בהתחלה היה מאוד קשה, כל בוקר להביא קש על מנת לרפד את הרפתות. למדתי לחלוב את הפרות שזה חוויה מטורפת. בהתחלה לא יכולתי לסבול את ריח הרפת, אבל לאט לאט התרגלתי וזה ממש כבר לא הפריע לי. כיום כשאני עובר ליד רפתות אני ממש נהנה מהריח שמזכיר לי תקופה יפה, אז הרפתות לא היו ממוחשבות כמו היום.

כל בוקר היה "מסדר פרות", בזמן האוכל הפרות היו תפוסות והיינו צריכים לעבור פרה פרה ולדקלם את שם הפרה. היה קש, אבל אחרי כמה זמן יכולתי לזהות שמות של כ – 120 פרות לפי השם.

זאת הייתה שנה מלאת חוויות, טיולים בכל הארץ, לימודים בסמינריונים בירושלים, בעיר עתיקה. למדתי איך לנסוע לבד בכל הארץ באוטובוסים, שאז היו בלי מזגנים. אחרי השנה היפה בחיי חזרתי לחו"ל להשליםאת הלימודים.

עם פרוץ "מלחמת יום הכיפורים", חזרתי לישראל, הפעם כמתנדב ונשארתי לגור כאן. בפעם השנייה שחזרתי לישראל, הכרתי את אשתי ששירתה באותה תקופה בצבא בחיל הנח"ל. במסגרת השירות שלה בנח"ל, היא הגיעה לקיבוץ וכך בעצם הכרנו בקיבוץ ואנחנו יחד עד היום.

חפץ שעובר מדור לדור

במשפחתי יש חפץ יקר ובעל ערך. זהו ספל מהכתרה של מלכת אנגליה. ספל זה מאוד סימלי, הוא חלק מהתרבות האנגלית. הספל היה שייך לסבתא רבתא שלי, וממשיך וגם ימשיך לעבור בירושה מדור לדור.

הספל מטקס ההכתרה של מלכת אנגליה

הזוית האישית

רוני: אני מאוד שמחתי לשמוע על העבר של סבא שלי וזה מעניין אותי אני נהנתי מאוד מהתוכנית התוכנית חיזקה את הקשר שלי איתו.

סבא: נהנתי מאוד מהמפגשים שהיו לנו אני מצטער רק שלא היה לי את האפשרות לדעת את הסיפורים של הסבים שלי. הדור הקודם לא סיפרו על עצמם או את ההורים שלהם ואני כל כך שמחתי שאוכל להעביר את העבר שלי לנכדה שהיא תוכל להבין מאיפה באתי ואיזה חוויות עברתי התוכנית מאוד חשובה