מאגר סיפורי מורשת

שמי אתי סוסינסקי, נולדתי בשנת 1954 להורי ידידיה ורג'ינה מלכה כהן בחיפה. אבא שלי, ידידיה, עלה מטורקיה לישראל בשנת 1944, עם משפחתו, כשהיה בן ארבע עשרה. הם התיישבו בחיפה. בתור נער הצטרף לארגון הלח"י ועזר להילחם נגד הבריטים, שהיו אז השליטים בארץ. בגיל שמונה עשרה הוא התגייס לצה"ל ונלחם במלחמת העצמאות.

אמא שלי רג'ינה מלכה, עלתה מטורקיה בצעירותה בעליית הנוער והתחנכה בכפר חסידים עד גיל שמונה עשרה. בשנת 1953 התחתנו הורי בבית קפה וגרו בשכונת בת גלים בחיפה.

אני נולדתי בשנת 1954. כאשר הייתי בת שנה וחצי נסענו הורי ואני לטורקיה, לחתונה של אחותה של אמא. בעקבות הלשנה לרשויות בטורקיה, אבי נתפס והואשם שהוא עריק מהצבא הטורקי. הרשויות הטורקיות טענו שהוא אזרח טורקי שחייב לשרת בצבא. באותה תקופה התקשורת לא הייתה יעילה כמו היום, ולקח זמן עד שנודע למשפחה של אבא שלי בארץ, שהוא גוייס לצבא הטורקי. כאשר נודע להם הדבר, הם התחילו להפעיל את משרד החוץ כדי שישחררו את אבא שלי מהצבא הטורקי. אחיו הגדול של אבא שלי שירת באותה תקופה בשב"כ, והפעיל את הקשרים שלו מאחורי הקלעים כדי לשחרר את אבא. בסופו של דבר לאחר שנה אבא שלי שוחרר ואנחנו חזרנו לארץ.

בעקבות כתבה שפורסמה עלינו בעיתון, אזרחים רבים ביטלו את האזרחות הטורקית שלהם כדי שלא ייתפסו ויאלצו לשרת בצבא כאשר הם מבקרים בטורקיה.

הזוית האישית

סבתא אתי: עמית נכדתי, הקשר המיוחד שלנו נרקם עוד בלידה שלך. נוכחתי וגם התכבדתי לחתוך את חבל הטבור שלך. את ילדה כל כך מיוחדת, יפה רגישה ומוכשרת. בטוחה שתגיעי רחוק כי נועדת לגדולות. מאחלת לנו עוד שנים רבות של הנאה ביחד.

עמית הנכדה: היה לי כיף לבלות איתך ולמדתי עליך ועל משפחתך.