מאגר סיפורי מורשת

שמי שירה דואני, אני משתתפת  בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי להשתתף בתכנית עם סבתא שלי, פנינה מגידש.

סיפורה של סבתי פנינה, מתחיל במושב אלישמע בשנת הולדתה 1950 לבית משפחת רובין.

פנינה, היא אמה של אימא שלי והיא סבתא מדהימה, דואגת, מתחשבת ומפנקת. סבתי אישה רגישה ואהובה, שכל חייה פעלה למען טובת המשפחה, תהליך שגבה מחיר אישי, שכן בגיל 13 אביה נפטר ממחלה לבבית ועל כן פרשה מלימודיה בבית הספר וזאת בכדי לעבוד ולכלכל את המשפחה המורחבת שלה, כבת בכורה בין שישה אחים.

סבתי עבדה בגן ילדים כשבע שנים, באהבה ובמסירות. בנערותה, הכירה סבתי את יוסף, אהבת נעוריה, אך לאור שידוך של יוסף לאישה אחרת – האהבה שלהם לא זכתה להתממש.

בכאב ושברון לב, בגיל 18, סבתי עזבה את המושב ועברה לגור בבני ברק עם קרובי משפחתה, כשהיא נאלצה  להמשיך ולהגיע מידי יום למקוםה עבודתה במושב אלישמע.

בהמשך, סבתי הכירה את סבא זוהר ולאחר שלושה חודשי חברות הם התחתנו ואמי היקרה נולדה. אחריה נולדה אחותה, היא דודתי ליאת. לאחר כעשור סבתי פנינה וסבי זוהר התגרשו, ולאחר מכן סבי נפטר.

באותו ציר זמן בערך, יוסף שהיה אהבת נעוריה של סבתא פנינה ואשתו התגרשו, לאחר שנולדו להם שבעה ילדים. יוסף שמע במקביל שגם סבתי גרושה והוא החל לחפש אותה במרוצת ליבו. הוא פנה ושאל מכרים משותפים שהיו להם, הוא פנה לאמה ועשה הכל ובעיקר כדי לא לותר על אהובתו הראשונה.

כשיוסף וסבתא פנינה, נפגשו שוב בשנית – כלום לא יכל  היה לעצור אותם – הם  נישאו ומימשו את אהבת נעוריהם. נולדה להם בת משותפת, היא דודתי השלישית, אורית האהובה.

את סיפור האהבה הזה – שום דבר לא יכל לשבור והזוגיות התממשה, למרות כל השנים שחלפו והקשיים שהיו להם בדרך.

סבתי אומרת ובצדק, שאפשר לכתוב "טלנובלה על סיפור חייה".

אני אוהבת את סבתי מאוד, שמחה שהיא מאושרת כיום ומאחלת לה שבהמשך חייה תזכה להיות מאושרת ותמשיך לגרום לאושר  לכל בני משפחתה ולבעלה – אהבת האמת היחידה שלה.

יוסף וסבתא מימשו את אהבת נעוריהם

הזוית האישית

שירה דואני: למדתי על סבתי דברים שלא ידעתי, על ילדותה, על החיים הקשים שהיו לה. הבנתי כי לא הכל מובן מאליו ועלינו להודות על החיים הטובים שאנו זוכים להם ועל המשפחה היקרה והתומכת שלנו.