מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

דרך האמונה

יוסף נכדי ואהרון במפגש בבית הספר
בילדותי בחג פורים
מסורת, אחדות ומשפחה לתפארת!

שמי אהרון סימן טוב, נולדתי באפגניסטאן בעיר הראט בשנת תש"ח להוריי מאיר ושרה סימן טוב, כארבעה חודשים לפני הכרזת המדינה.

בגיל שנתיים וחצי עזבה המשפחה שמנתה עשר נפשות (עם תינוקת בת חצי שנה) לכיוון משהד שבאיראן. לאחר כשישה חודשים הגענו לעיר הבירה טהראן, שם שהינו כחודש משם יצאנו בטיסה לנתב"ג שאז נקרא שדה התעופה לוד. נחתנו בתאריך 26.02.1951 כשאני בן שלוש. משדה התעופה הועברנו לשער העלייה בעתלית. כחודש לאחר מכן הועברנו למחנה האוהלים בפרדס חנה. קיבלנו אוהל עם משפחה נוספת ומשם הועברנו למעברה בג'ליל שהיום נקרא גלילות. קיבלנו צריף כפול שנקרא בדון.

מהמעברה עברנו לנווה ישראל ושמה בנינו את בית הכנסת של המשפחה שעדיין פעיל בעיקר בחגים בשמחות ובאירועים משפחתיים. המסורת והאמונה היו ערכים שתמיד הקפדנו עליהם והם שתרמו לגיבוש ואיחוד המשפחה. בית הכנסת קיים עד היום ונכדיי עולים שם לתורה לקראת בר המצווה שלהם.

אני בטקס בר המצווה בבית הכנסת של המשפחה בנווה ישראל

תמונה 1

למדתי בבית ספר "ויצמן". אהבתי את שיעורי התנ"ך, אני זוכר את הטקסים, במיוחד של חג השבועות, תלמידי כיתה ו' היו מציגים את הכוהנים בבית המקדש ואת טקס העלאת הביכורים.

אני בילדותי

תמונה 2

מתיכון עירוני עברתי לבית ספר הטכני של חיל האוויר בחיפה, למדתי מכונאות מטוסים וכך הגעתי לתחום המטוסים והתעופה.

בצבא שירתי בבית הספר לטיסה כטכנאי מטוסים. אחר הצבא עבדתי באל על במשך 46 שנה. במהלך השירות הצבאי במסגרת עבודתי הייתי מכין את המטוסים לפעולות, זו הייתה עבודה אחראית בעבודת צוות. שמחתי להיות חלק ממערך חיל האוויר. במהלך מלחמת ששת הימים חיל האוויר הוציא עיתונים יומיים שבהם פירטו את ההישגים של חיל האוויר כדי שנוכל להתעדכן ביעדים ובהישגים הרבים ובכך להעלות את תחושת הגאווה והמורל של החיילים.

נישאתי ליפה לבית דיין וכך הכרתי את אחיה יוסף (ג'ו) שעל שמו נקרא נכדי יוסף, ולכן גם בחרתי לספר על דמותו המיוחדת.

יוסף דיין

תמונה 3

ג'ו יוסף היה ילד אחראי ויצירתי והוא נאלץ למכור דברים כגון סוכריות או מיני סדקית כדי לעזור לפרנסת המשפחה. בשנת 1960 עבד ג'ו במקום הנקרא בערבית באב איל פאראג', שם הצליח למכור ב-50 לירות. אחד הערבים ראה זאת, הכה אותו נמרצות וקרא לו: "יהודי גנב" ולקח ממנו את הכסף. באותו הרגע החליט ג'ו לעזוב את ארם צובא (העיר חלב) וקיבל החלטה לעלות לארץ ישראל בכל דרך. המסע היה מסוכן ומפרך.

באותו היום הוא התחבר לסוחר ערבי שסייע לו ולחברו לברוח ללבנון. בערב הוא נפגש עם בן הדוד של הסוחר הערבי, הוא וחברו לקחו מונית ונסעו לדמשק. מדמשק עד לקרבת הגבול בלבנון ירדו בסמטה צדדית ושילמו לנהג, משם הערבי לקח אותם בדרכים צדדיות עד שהגיעו להרים ברגל. הם הלכו רגלי מחצות הלילה עד שש בבוקר והגיעו לאוהל של בדואי ששמו היה עלי. עלי נתן להם אוכל והציע לישון אצלו עד שיבוא בנו של עלי שמכיר את שוטרי הגבולות, שילך איתם כדי לעבור את הגבול. בצהריים בא עלי עם שני ערבים ולקחו אותם לכפר נאבד ומשם לקחו מונית לעין הזחלה. משם המשיכו לביירות, לוואדי אבו ג'אמיל בשכונת היהודים. כאשר ירדו מהמונית עצר אותם בלש שהיה יהודי ששלח אותם לבית הכנסת "מגן אברהם", שם פגשו חברים שהכירו. לאחר זמן מה נסעו בשתי מכוניות בליווי קצין מצבא לבנון. הורידו אותם במקום שלא ידעו והתחילו ללכת ברגל והקצין בראש. הם הלכו כל הלילה בתוך קוצים והגיעו למטולה, שם קיבלו אותם חיילים ישראלים שהעבירו אותם לחיפה וכך זכה יוסף להגיע לארץ ישראל.

לימים יוסף דיין עסק במסחר בטקסטיל, לאורך השנים היה תמיד בקשר טוב עם בני המשפחה, לאחר מספר שנים הוא עבר לגור בניו יורק, גם שם הוא דאג לשמר את המסורת היהודית בקהילה. הוא דאג לשמור על קשר עם בני משפחה מהארץ, הזמין אותנו לבוא לבקר, היה נדיב וידע לכבד את המשפחה, הילדים נשאו אליו עיניים והעריצו אותו.

יוסף נכדי קרוי על שמו של יוסף, אח של סבתו יפה. יוסף דיין היה אדם שהאמונה הייתה חזקה בליבו.

הרב כדורי מברך את ג'ו

תמונה 4

הספר "דרך האמונה" הוא ספר בעל משמעות מיוחדת עבור המשפחה לאורך הדורות. בספר כתובים דברי תוכחה ומוסר ועל המשמעות של האמונה בחיינו והוא נחשב לספר חשוב ומשמעותי בקהילת ארם צובא. הספר הודפס מחדש בירושלים בשנת תשל"ח והוא נמצא בביתנו עד היום.

המחבר של הספר הוא קרוב משפחה מצד יוסף דיין.

הקדמה לספר "דרך האמונה"

תמונה 5

משפחתי היקרה

תמונה 6

כיום אני מבלה עם הנכדים ועם בני המשפחה שלי, אנחנו חוגגים יחד את חגי ישראל ושומרים על המסורת. המסר שלי ליוסף הוא להיות אדם טוב כלפיי אחרים, לנהוג בחמלה, לאהוב את ארץ ישראל ולתרום לחברה, לשמור על מסורת ישראל ולהתקדם ולהצטיין בלימודים.

הזוית האישית

יוסף: אהבתי להשתתף בתכנית שמחברת בין אנשים ועוזרת לגלות דברים חדשים על המשפחה ועל ההיסטוריה של המדינה.

סבא אהרון: שמחתי להשתתף בתוכנית, לחבר את הקשר המשפחתי בין העבר להווה ולחדד יחד עם נכדי יוסף את הערכים היפים של משפחתנו.

מילון

מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”שמחתי להיות חלק ממערך חיל האוויר“

”לנהוג בחמלה לאהוב את ארץ ישראל ולתרום לחברה, לשמור על מסורת ישראל“

הקשר הרב דורי