מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

דרך ארוכה חזרה לארץ ישראל

ויקטור נאמן במדי בית הספר, אוקראינה 1958
משה ארנס במעבדה של ויקטור ירושלים 1992
העלייה לישראל של סבא ויקטור נאמן, מאוקראינה

עילאי נאמן, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי ויקטור נאמן, ממנו שמעתי את סיפור עלייתו לארץ מאוקראינה ותעדתי את סיפורו.

סבא ויקטור מספר:

סבא שלי, שמואל, סיפר לי שמשפחתו של אביו יוסף סיפקה במאה ה-19 מלח מים המלח שבפלשתינה לרוסיה על גבי סוסים. אז הוא קיבל את שם המשפחה פורמנוב, שפירושו בתרגום מרוסית ויידיש – בנו של בעל-עגלה. משפחתו התגוררה בעיירה יהודית קטנה באוקראינה. לפי סיפוריה של אשתי (סבתא שלך ויטה), משפחתה שלה (משפחת אהרונסון) התגוררה במאה ה-19 ליד העיר קייב שבאוקראינה.

במשפחה היו הרבה סוחרים אמידים ורבנים מפורסמים

תמונה 1

 

מאז 1835 התיר הצאר הרוסי לסוחרים יהודים להתיישב בעיר חרקוב. אברהם פורמנוב (אביו של יוסף) העביר את משפחתו מהעיירה היהודית לעיר חרקוב. גם חלק ממשפחת אהרונסון עבר לשם. במשך 15 שנים גדלה האוכלוסייה היהודית בעיר פי שבעה. בשנת 1882 הקימו יהודים – סטודנטים מאוניברסיטת חרקוב – את הארגון הציוני ביל"ו ("בית יעקב, לכו ונלכה!") והפכו לחלוצי היישוב היהודי בארץ ישראל. בית הכנסת הכוראלי של חרקוב הוא הגדול ביותר במזרח אירופה. אבל לאחר המהפכה ברוסיה ב-1917, אסרו הבולשביקים על כל הארגונים הציוניים לקיים מניינים. ספרי תורה הושלכו למרתפים ואנשים נעצרו על אפיית מצות. תרבות יהודית, דת, ספרים בעברית וביידיש, והעלייה לארץ ישראל נאסרו בברית המועצות במשך 70 שנים.

בית הכנסת הכוראלי של חרקוב הוא הגדול ביותר במזרח אירופה

(1000 מושבים, 42 מטר גובה לכיפה)

תמונה 2

 חלק ממשפחת אהרונסון הגדולה הצליחה להימלט לפלשתינה בשנות העשרים של המאה ה-20 ועמדה בבסיס של הקמת תל אביב. הרב הראשון של תל אביב היה שלמה הכהן אהרונסון. שאר בני המשפחה שנשארו בברית המועצות הופכים לרופאים, מהנדסים, אדריכלים.

תמונה 3

לאחר ההתקפה הנאצית ב-1941, יצאו כל הגברים במשפחה למלחמה. שני אחים של סבא שלי (יצחק), אברם ודוד נאמן, מתו בהגנת העיר חרקוב. סבא שלי מצד אמי, שמואל פורמנוב, שירת כראש רכבת רפואית שהוציאה את הפצועים מחזית המלחמה. סבא של סבתא שלך ויטה, משה, גויס למלחמה כחייל מן השורה וסיים את המלחמה בדרגת רב סרן. הבן הגדול של חינה אהרונסון, בנימין (ניומה) רוטגאיזר, ידע את השפה גרמנית היטב, והוצנח לעורף הגרמני במדים גרמניים. הוא הפך למרגל בבירת גרמניה ברלין.

תמונה 4

ליובה (עחובה) פורמנוב (אחותו של יוסף) ומשפחתה לא הספיקו להתפנות מחרקוב. הם, כמו 15 אלף יהודי חרקוב אחרים, נורו על ידי הנאצים בדרוגוביצקי יאר. את מצבת הזיכרון שבחרקוב עיצב האדריכל שורה לייבפריד (נכדו של יוסף פורמנוב).

מצבת הזיכרון שבחרקוב

תמונה 5

בשנת 1991 הורשו יהודי ברית המועצות לחזור לארץ ישראל. סבתא שלך ויטה (הנכדה של חנה אהרונסון), אביה יצחק רוטגייזר (הבן הקטן של חנה אהרונסון) ואני, עם הילדים שלנו ירדנה ואלעזר , טסנו לישראל. כשהמטוס נחת בנתב"ג הטייס אמר לנוסעים שהבאנו שלום לישראל, משום שזה היה הבוקר השקט הראשון מאז היום האחרון של מלחמת המפרץ. כיום חיים בישראל יותר מ-30 אלף תושבי חרקוב לשעבר.

הזוית האישית

סבא ויקטור: היה לי מאוד חשוב לספר את זה לנכדי עילאי, כי הדור הצעיר של הישראלים לא יודע ולא מבין מה זה אומר שליהודים אין ארץ משלהם ליהודי ארץ גלויות יש היסטוריה משלהם בארץ הגלות יש הרבה מדינות גלות ואי אפשר ללמוד את ההיסטוריה של הגלות בכל המדינות בבית הספר. היה לי חשוב שעילאי ידע כמה קשה מסוכנת וארוכה הייתה הדרך, למשפחתו, לחזור לארץ ישראל, ומה המחיר שהם שילמו על כך?

אני מאחל לעלאי לזכור זאת תמיד ולספר זאת גם לילדיו ולנכדיו כי כוחו של עם ישראל הוא בהכרת תולדותיו

עילאי: תודה לסבא שלי ואני בטוח שזו תהיה חוויה שתישאר איתי לכל החיים!

מילון

מלחמת המפרץ
מלחמה שהתנהלה מ-2 באוגוסט 1990 ועד 28 בפברואר 1991 (מבצע סופה במדבר החל ב-17 בינואר 1991), ובמהלכה הוקמה, באישור האומות המאוחדות, קואליציה בראשות ארצות הברית בת 34 מדינות, שמטרתה הייתה שחרור כווית הכבושה. לאחר הפלישה העיראקית לכווית וכיבוש המדינה, החלה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות בנקיטת סנקציות כלפי עיראק והציבה בפניה אולטימטום - נסיגה תוך ארבעה חודשים מכווית, או שקואליציה רחבה תנקוט בפעולה צבאית לשחרור כווית. משפג האולטימטום, פתחה קואליציה בת 34 מדינות, בראשות ארצות הברית, במבצע סופה במדבר שהחל במתקפה אווירית רחבת היקף, ולאחר מכן גם במהלך קרקעי בן 100 שעות במהלכו שוחררה כווית. במהלך הלחימה תקפה עיראק בטילים את ערב הסעודית ואת ישראל.

ציטוטים

”כיום חיים בישראל יותר מ30 אלף תושבי חרקוב לשעבר.“

הקשר הרב דורי