מאגר סיפורי מורשת

שמי דניאל דה-לנגה, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי ליה. יחד אנו מתעדים באתר המורשת את סיפור חיי.

היכרותם של הוריי

נולדתי בהולנד בשנת 1962, ועליתי לארץ בשנת 1963. הוריי, אברהם ולאה, היו ניצולי שואה וגדלו במקומות נפרדים בהולנד, הכירו ונפגשו בתנועת הנוער "בני עקיבא". יחד הם חלמו לעלות לארץ ישראל. אברהם אבי החליט שלפני שיעלו לארץ ישראל הוא צריך לבדוק איזה מקצוע חסר ויהיה מבוקש בארץ. הוא הגיע לביקור בישראל של חודש ימים ולאחר שהיה וביקר במקומות שונים, הוא גילה שבמקצוע הווטרינריה יש חוסר של רופאים ויש בכך צורך. הוא חזר להולנד והחל ללמוד את המקצוע. במהלך לימודיו לאה ואברהם התחתנו. עם סיום הלימודים הם ושני ילדיהם, אהרון אחי ואני, עלינו למדינת ישראל בתאריך 14.7.1963.

בתחילת דרכה המשפחה התגוררה בצפון, בקריית עמל שליד קריית טבעון, מתחת להר הכרמל. עם השנים המשפחה גדלה והתרחבה ועברה לראש פינה ומאוחר יותר לירושלים.

כיצד הכרתי את אשתי יעלה

כילד, אהבתי לראות סרטים ופעם בשבוע ללכת לבד לקולנוע שהיה במרכז ירושלים. זכור לי שערב אחד הלכתי לראות סרט ובדרך עצרתי לקנות גלידה בגלידריה. המוכרת בגלידריה הייתה כל כך נחמדה וישר מצאה חן בעיניי, שמה היה יעלה. הכרנו בגיל 16 ומאז הייתה בינינו חברות ואהבה גדולה. כעבור מספר שנים לאחר השירות הצבאי התחתנו בתאריך 25.6.1984 וכך התחלנו את דרכינו כהורים צעירים ובנינו משפחה.

חלומות שלי כילד

כילד חלמתי שיהיה לי בית על ראש ההר ושתהיה חווה של סוסים שאגדל אותם וארכב עליהם בשדות הפתוחים. כילד למדתי לרכב על סוסים ואף הייתי מדריך  לרכיבה.

התחביבים שלי כילד

כילד אהבתי לרכב על סוסים וצילום, גם אהבתי לצפות בסרטים ובעיקר אהבתי שתמיד בסוף העלילה החלש מנצח את החזק והצדק גובר על הכל! סרט אהוב עליי היה רובינזון קרוזו.

המסר שחשוב לי להעביר: אל תפסיקו ללמוד ותמיד תחלמו את מה שאתם רוצים ותדמיינו זאת – זה יקרה.

הזוית האישית

ליה הנכדה המתעדת: היה לי כיף מאוד לשמוע את הסיפור ולכתוב אותו עם סבא. נהניתי מהמפגשים עם סבא ואני שמחה שאני מפרסמת את הסיפור שלו במאגר המורשת.