מאגר סיפורי מורשת

שמי עדי בקשי אני משתתפת השנה בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי דליה סייג. סבתא דליה נולדה בתאריך 20.06.1948, בעיר בגדאד עיראק.

סבתא דליה מספרת לעדי

"נולדתי בבגדאד בשם סועד ויילדה אותי דולה בבית שלי. כשהגעתי לגיל שנתיים התחילו פוגרומים נגד היהודים ואז התחילו לאט לאט היהודים לעזוב לארץ ישראל.

הורי, אמי – דוריס סופרש ואבי – נג'י סופר, שניהם נולדו בבגדאד שבעיראק. אמי הייתה עקרת בית ואבי עבד במשרד החקלאות עד שהתחילו הפרעות. בשנת 1950 עם תחילת הפרעות, הם עברו מבית לבית לחפש יהודים. התושבים הערבים שהיו שכנים שלנו והיו עמנו ביחסים טובים, דאגו להחביא אותנו. בגלל הפרעות החליטו ההורים לעזוב את עיראק. ההורים עזבו את כל הרכוש שהיה להם בבגדאד וברחו לארץ ישראל.

אני אחות השלישית מתוך חמישה אחים: שלושה אחים נולדו בעיראק ושניים נולדו בארץ. שמות האחים שלי: חזי, זמירה, דליה, לילי ושלמה.

ימי ילדותי בארץ

ההורים שלי דיברו איתנו בבית ערבית. כשעלינו לארץ שמו אותנו במעברה בקריית אונו. היינו שם בערך תקופה של שנה, ואז התחלנו לבנות בית בפתח תקווה. בנינו את הבית, בחצר של סבא וסבתא שלי והיו לנו חיים מאוד יפים.

בגיל חמש הכניסו אותי לגן שהיה מעורב מכל העדות שעלו לארץ. לא כל כך אהבתי ללכת לגן, כי הוא היה ליד בית הספר שהלימודים שם הסתיימו בשעה 12:00 והגן שלי הסתיים בשעה 13:00. כל הזמן בכיתי כי רציתי לצאת גם בשעה 12:00, כמו התלמידים, הילדים מבית הספר. בגן למדתי לדבר עברית.

שיחקנו עם ילדים בשכונה במשחקים כגון מדרחוב, חמש אבנים, קפיצה לרוחק, גולות, דג מלוח, תופסת, גוגואים ועוד… למדתי בבית ספר קרול בפתח תקווה, למורה שלי קראו אביבה והיא החליטה לשנות את שמי לדליה.

תחום עיסוקי ומשפחתי

כשגדלתי והגעתי לגיל 18, לא התגייסתי לצבא מטעמי דת. אחרי סיום הלימודים בתיכון למדתי הנהלת חשבונות והתחלתי לעבוד כמנהלת חשבונות. עבדתי בחברה בתל אביב, עד ששכנתי ששמה חביבה הכירה לי את בעלי, שגר בחיפה, הוא היה האחיין שלה. הוא היה מודד במקצועו. כעבור חמישה חודשים של חברות התחתנו בתל אביב ועברנו לגור בחיפה.

סבא וסבתא בצעירותם

עבדתי חמש שנים בחיפה ובגיל 29 ילדתי את בתי הבכורה, קרן. כעבור שנה וחצי מהלידה עברנו לגור בחזרה בפתח תקווה. חזרתי למקום העבודה הישן שלי בתל אביב וכעבור שנתיים ילדתי את בתי השנייה, שרון, שהיא אימא של נכדיי: עדי בת ה – 16, שחר בת 18 ורוני בת 12. לאחר ארבע שנים ילדתי את בתי השלישית והאחרונה בשם דורית ולה היום יש שלושה ילדים: איתי בן 7, נדב בן 6 ונועה בת 4.

בפיקניק משפחתי

כיום אני ובן זוגי בפנסיה.

את כל החגים חגגנו ביחד כל משפה יחד עם אחיי ואחיותיי והמשפחות שלהם. בזמני הפנוי אני אוהבת לתפור ולמדתי את זה יחד עם אחיותיי כי היינו בחוג תפירה ביחד.

היה לנו חפץ בשם עפסה ששמים על עגלה של תינוק שנולד, שעבר במשך שנים במשפחה שלנו עד שהגיע לבתי הקטנה דורית, והיא איבדה את זה.

מתכון לקציצות ערוק – מתכון עובר דורי דורות במשפחה

חומרים:

3 תפוחי אדמה גדולים, 1 צרור פטרוזיליה, קצוצה דק דק, 1 חבילה של בצל ירוק, קצוץ דק, 1 בצל לבן קטן, קצוץ,  ביצים 4-5 לפי הצורך, מלח ופלפל.

אופן ההכנה:

מבשלים בסיר עם מים את תפוחי האדמה עם הקליפה עד לריכוך תפוחי האדמה. מקלפים ומניחים בקערה. קוצצים דק את הפטרוזיליה, הבצל והבצל ירוק. בקערה גדולה מועכים את תפוח האדמה במזלג או מגרדים בפומפייה, מוסיפים את שאר המרכיבים, מערבבים ומתבלים לפי הטעם (הבלילה אמורה להיות נוזלית, יש להוסיף עוד ביצים אם צריך) מחממים מחבת גדולה עם שמן, ממלאים כף מהבלילה לכל לביבה ומטגנים עד להשחמה מכל צד. מניחים על נייר סופג ונהנים מכל ביס!

הזוית האישית

דליה: מסר לדור הצעיר – לאהוב ולכבד אחד את השני, ולזכור "זמן שעובר לא חוזר".

עדי: הפעילות המשותפת העמיקה את ההכרות שלי עם סבתא, וחיזקה את הקשר