מאגר סיפורי מורשת

שמי מיקה לוטם. בתעודת הזהות שמי הוא מרים, על שם סבתי שנפטרה כמה זמן לפני שנולדתי. נולדתי בתאריך 5 ליולי, שנת 1959 בקיבוץ גניגר. אני דור שלישי בקיבוץ גניגר.

ההורים שלי – שמם נח ועופרה. אבי נח נולד בנשר בשנת 1930 והגיע לגניגר בגיל 16. אמי עופרה נולדה בשנת 1933 בקיבוץ גניגר. אבא של אמי מנחם הוא ממקימי קיבוץ גניגר (דגניה ג'). יש לי שלושה אחים: ערן הבכור, אני השניה, זיוה השלישית ואביב הוא האח הקטן.

שנת שירות

אחרי שסיימתי את בית הספר התיכון, הלכתי לשנת שירות בקיבוץ חולית, שהיה בצפון סיני. חולית היה קיבוץ צעיר שגרו בו גרעיני נח"ל שלא ידעו איך לנהל חיי קיבוץ, ולכן היה חשוב שבני קיבוץ יבואו לחיות איתם. אני, למשל, הייתי אחראית על תחום הנוי בקיבוץ וגם הקמתי את הנוי. כשנחתם הסכם השלום עם מצרים, קיבוץ חולית פונה והועבר למקומו הנוכחי היום, בדרום עוטף עזה.

התמונה מן העבר שבחרתי להציג בסיפור צולמה בשבת, כשהיינו אני ואחי ערן עם ההורים ואכלנו ארוחת בוקר. אני גדלתי בלינה משותפת, כלומר, הילדים ישנים בבית הילדים בנפרד מההורים.

עם ההורים בארוחת בוקר

סיפורו של חפץ

חפץ מיוחד הנושא משמעות היסטורית שהצגתי במסגרת התכנית הוא תעודת מניה של בנק הפועלים של דגניה ג', שסבא רבא רבא שלי, מנחם, חתום עליה. מנחם היה הגזבר של דגניה ג'.

תעודת המניה שסבא רבא רבא חתום עליה

הזוית האישית

יונתן הנכד המתעד: היה לי מאוד כיף שסבתא באה לבית הספר לספר לי סיפורים שלה מן העבר.

סבתא מיקה: היה לי מאוד מרגש ומיוחד לבוא לבית הספר של יונתן הנכד שלי ולעשות משהו משותף רק של שנינו (ובמיוחד לבוא לבית הספר שגם אני למדתי בו).