מאגר סיפורי מורשת

שמי גילי סוחניצקי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי תלמה, היא סיפרה לי על ילדותה בתל אביב ויחד תיעדנו את סיפורה.

ילדות בתל אביב

נולדתי בתל אביב הקטנה, בת יחידה להורי, שנאלצו לברוח מעיראק, בגלל שאבי היה פעיל במחתרת היהודית. בעוד אמי בהריון הם נאלצו לברוח דרך בירות שונות באירופה עד הגעתם לארץ. לאחר הלידה הורי עברו לכפר חיטים ולקראת גן חובה חזרנו לתל אביב.

הורי

בית הספר היסודי והתיכון בהם למדתי היו בתל אביב. חוויה קצרה הייתה בתנועת נוער: מחנות העולים.

עם אמי

ילדות בתל אביב

בצבא שירתי מחצית מהתקופה עקב נישואי לחבר נעורי. עם השנים, ועל כך אפרט בהמשך: למדתי, עבדתי ומימשתי את עצמי בתחומים שציינתי לעיל. פרק חשוב בחיים כמו בחייהם של הרבה ישראלים: המלחמות והמילואים של בני הזוג. נדבך מהותי בחיי בתקופת החברות ואח"כ בתקופת חיי הנישואין והרחבת המשפחה – החיים בצל מלחמות ומילואים. מלחמת ההתשה "תפסה אותי" בתקופת מבחני הבגרות. בן זוגי שהיה אז חברי, שירת בתעלה ואילו היו הימים כמו הלילות. להתכונן לבחינות בין שיחת טלפון אחת לשנייה ולשמוע שהפגז נפל ליד. מאוחר יותר, תקופה שתיזכר לדיראון.

בשירות הצבאי

חמישה חודשים של חוסר וודאות, שירות בסיני וחציית התעלה. טראומה שחווינו: בשלושת השבועות הראשונים למלחמה לא קיבלנו אות חיים ואז בערב אחד דפקו בדלת, (מערב יום כיפור במשך שלושה שבועות גיסתי ואני נשארנו אצל חמותי בת"א) הסתבר שעיתונאים צילמו והקליטו ד"ש מבן זוגי עם הבטחה מראש שמיד יזדהו ולא ישאירו לרגע ספק לגבי משימתם. היה זה רגע מצמית. מי מהם? ההלם הוחלף בשמחה כאשר שמענו את ההקלטה וראינו את פניו חרושות מלחמה.

השנים שחלפו, פתחו צוהר לתחומים שמילאו את חיי השגרה: השתלבתי בתחומי התנדבות, שם נחשפתי למצוקות וצורות חיים שונות מאלו שהיכרתי. זוג בעלי מוגבלות שניהלו חיי משפחה והיו זקוקים להדרכה. ומאוחר יותר, במסגרת פרויקט "נעלה", בוועדת ההגוי תיווכנו בין משפחות מאמצות לנוער שהגיע, פרויקט אמהות חד הוריות מאתיופיה. זו הייתה תקופה מיוחדת במינה וחשיפה לעלייה המסיבית מחבר העמים ומאתיופיה.

הנכדים הספורטיבים שלי

שלושה דורות

אנו משתתפים השנה בתכנית הקשר הרב דורי במיזם מיוחד בשיתוף עם מוזיאון אנו – FOODISH – האגף הקולינריה של אנו – מוזיאון העם היהודי.

המתכון הנבחר שלנו מ מטבחה של סבתא תלמה – קציצות ברוטב עגבניות

הזוית האישית

סבתא תלמה מולאור: מילות סיכום פרויקט הקשר הרב דורי

שמי תלמה ואני סבתא לגילי תכנית הקשר הרב דורי מהווה חוויה נוספת בשרשרת החוויות שלנו סבתא ונכדה. לשמחתי, הקרבה הגיאוגרפית הקלה מפגשים תכופים וזכינו סבתא וסבא לחוות את גילי ואת אחיה עמית מיום היוולדם. לעניין סיפורי העבר אצטט משפט:  "העבר מאחורה היא צופה אל הבאות". לכן הפרויקט איפשר לעצור ולהעלות זיכרונות מן העבר ובכך לשתף בהם את גילי.

נפלה בידי הזדמנות פז לחוות מספר שיעורים עם גילי בימי לימודים, בשגרה שלה. בעבודה משותפת עם גילי, עלתה מחשבה בלבי: כיצד מבת יחידה ללא אחים ואחיות, סובבים אותי כיום בן ובנות, כלות, וחתנים ונכדים יקרים.

גילי סוחניצקי: אני חוויתי חוויה עם סבתא ולמדתי הרבה עליה, בהתחלה חשבתי שלסבתא אין הרבה סיפורים מעניינים פתאום גיליתי שיש הרבה יותר סיפורים מעניינים.