מאגר סיפורי מורשת

סבתא (סבתי) דורית נולדה בשנת 1944 בעיר לה-פלטה בארגנטינה ושמה המקורי הוא נלידה דורה. לאחר עלייתה לישראל, היא החלה להיקרא דורית או דוריתה. הוריה של סבתי דורית, מריו ורוזה (רוסיטה), הגיעו לארגנטינה לפני השואה, לאחר שהרגישו שבאירופה מתרחש שינוי לרעה ביחס ליהודים.

סבא רבא מריו הגיע מפולין בשנת 1937. הוא עלה לאונייה בגיל 17 לגמרי לבד והפליג לארגנטינה, לשם הגיעו האחים שלו, שהצליחו לברוח מאירופה כמה שנים לפניו. הוא רצה לצאת כמה שיותר מהר מפולין, כי הבין שאם יישאר באירופה החיים שלו יהיו בסכנה בגלל שנאת היהודים. הוא הגיע לנמל בבואנוס איירס ובהמשך עבר להתגורר בעיר לה-פלטה. ההורים של סבתא רבתא רוסיטה ברחו בגלל האנטישמיות הקשה בעיר לודג' בפולין שבה התגוררו והגיעו אל בלגיה, שם נולדה רוסיטה. כמה ימים לפני שהנאצים נכנסו לבריסל, עיר הבירה של בלגיה, הם הצליחו לברוח לעיר אוסטנט, שם עלו על אוניית מסע בלי לדעת בכלל מה היעד שלה. הם הגיעו לארגנטינה ועברו להתגורר בעיר לה-פלטה – La Plata.

מריו, אבא של סבתי דורית, החל לעבוד מיד במכירת מוצרי סדקית (חוטי תפירה, בדים) ולמד להיות חייט. שלוש שנים אחרי שהגיע לארגנטינה הוא פגש את רוסיטה, התחתן איתה ונולדו להם שתי בנות – סבתי דורית ואחותה גרסיאלה.

סבתי דורית גדלה כל חייה בעיר לה-פלטה. בעיר הייתה קהילה יהודית גדולה, עם בית ספר יסודי ותיכון יהודיים. אבל, ההורים של סבתי דורית החליטו שהיא תלך ללמוד בבית ספר רגיל, ושלחו אותה גם ללמוד נגינה על פסנתר. זו הסיבה שסבתי דורית לא למדה עברית בילדותה. בתור ילדה, סבתי דורית אהבה לשחק עם החברות שלה במשחקים כמו "סבתא סורגת" (עם גומי), מחבואים, קלאס, מחניים, גולות, חמש אבנים וחבל קפיצה.

סבתי דורית היתה תלמידה מצטיינת, וההורים שלה חסכו כסף כדי שהיא תוכל ללכת ללמוד באוניברסיטה וללמוד ביוכימיה (מדע שחוקר את תכונות החומרים בעולם). בגיל 25 סבתי דורית כבר נהייתה דוקטור לביוכימיה ולרוקחות וגם עבדה כמתרגלת של סטודנטים באוניברסיטה בלה-פלטה.

סבתי דורית חוגגת יום הולדת 15

הקמת המשפחה עם סבא פפו

בשנת 1968 פגשה סבתי דורית את פבלו רפה, יהודי שנולד וגדל כל חייו בבואנוס איירס. הם התחתנו בשנת 1969 ונולדו להם שני ילדים – חוויאר אלכנדרו (ששמו בישראל שונה לצביקה) ורומינה גבריאלה (אימא שלי). הם התגוררו בעיר הבירה בואנוס איירס וניהלו בית מרקחת גדול, שבו שימשה סבתי דורית כרוקחת.

יום הנישואים של סבתא דורית וסבא פפו

העלייה לארץ ישראל

סבא פפו וסבתי דורית היו ציונים וחלמו לעלות לישראל. הם תכננו לעלות כבר בשנת 1972, אבל התעכבו ואז סבתי דורית היתה בהריון וכשפרצה מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 הם היו צריכים לדחות את תכנית העלייה שלהם בגלל המצב שהיה במדינת ישראל באותה תקופה.

ביוני 1974, כשהייתה בת 30, סבתי דורית עלתה לישראל עם סבא פפו, דוד שלי צביקה ואימא שלי, רומינה. הם מכרו את בית המרקחת שלהם ואת כל הרכוש, ארזו את כל החפצים ונפרדו מהמשפחה שלהם – ההורים של סבתי דורית וההורים של פפו, כשהם יודעים שיש סיכוי שלא יפגשו אותם הרבה זמן, ואולי אף פעם לא. המשפחה הפליגה באונייה 17 ימים עד שהגיעו לעיר ג'נובה באיטליה ומשם טסו במטוס לישראל.

סבתי דורית עם סבא פפו, דוד שלי צביקה (שהיה בן 3) ואימא שלי רומינה (התינוקת שהיתה בת 6 חודשים), כשהם באונייה מבואנוס איירס לאיטליה בדרך לישראל

החיים בישראל

כשסבתי דורית וסבא פפו הגיעו לישראל הם נשלחו למרכז קליטה של עולים חדשים אקדמאיים (כלומר, אנשים שלמדו באוניברסיטה) בעיר מבשרת ציון ליד ירושלים. סבתי דורית התחילה מיד ללמוד עברית באולפן עולים שבו לימדו עולים חדשים שלא ידעו לדבר עברית. סבא פפו כבר ידע עברית, כי היה מורה לעברית ולכן יצא מיד לעבוד בבית מרקחת בעיר ירושלים.

שנה אחרי שסבתי דורית עלתה לישראל, עלו גם ההורים שלה – סבא רבא וסבתא רבתא שלי, והם התגוררו בעיר ירושלים. לצערי, הם נפטרו לפני שנולדתי ולא הספקתי להכיר אותם.

אחרי כמה חודשים, קנו סבתי דורית וסבא פפו דירה קטנה בירושלים ועברו להתגורר בה. הם גם התחילו לחפש בית מרקחת לקנייה ובשנת 1975 הם קנו בית מרקחת שכונתי בגבעתיים, עיר קטנה ליד תל אביב. מאז ועד היום סבתי דורית וסבא פפו מנהלים את בית המרקחת – כבר כמעט 48 שנים. כל העיר מכירה אותם ואוהבת אותם. אני מקווה מאד שבקרוב הם יפרשו ויעברו לגור לידינו ונראה אותם יותר.

סבתי דורית חיה עד גיל 30 בארגנטינה והיא היתה ארגנטינאית אמיתית, כלומר – היא מאד מאד אהבה כדורגל ואהדה את הקבוצה אסטודיינטס, שהיתה הקבוצה של העיר לה-פלטה שבה גדלה. סבתי דורית מאד אהבה ועדיין אוהבת מוזיקה דרום אמריקאית וארגנטינאית, ובעיקר טנגו ואת הזמרת מרסדס סוסה. כשהיתה צעירה היא מאד אהבה את ה"חיפושיות" ואת אלביס פרסלי ואהבה גם מאד לרקוד. בתור ילדה, סבתי דורית היתה נוסעת לחופשה והיתה מטיילת עם ההורים שלה ואחותה הקטנה לעיר הבירה בואנוס איירס ולעיר הנופש מר דל פלטה, שנמצא על חוף הים האטלנטי. אחרי שהתחתנה עם סבא פפו, הם טיילו בארגנטינה והיא אהבה מאד את ברילוצ'ה, שהיא עיר מפורסמת לחופשות ושם הם חגגו את ירח הדבש שלהם.

ההורים של סבתי דורית היו יהודים מסורתיים והם חגגו את כל החגים היהודיים – פסח, ראש השנה, יום כיפור ושבועות, והיא חוגגת עד היום את החגים הללו. בפסח היא לא אוכלת חמץ וביום כיפור היא צמה. סבתי דורית גם מדליקה נרות שבת כל יום שישי.

כיום סבתי דורית היא דוקטור לביוכימיה ורוקחות ויש לה ולסבא פפו בית מרקחת בגבעתיים. החלום הגדול של סבתא היה לעלות לישראל עם סבא פפו והילדים שלה צביקה ורומינה והיא הגשימה את החלום שלה.

המשפחה המורחבת

הזוית האישית

סבתא דורית: הגשימי את חלומותייך!