מאגר סיפורי מורשת

דורה הושע, השתתפה השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם התלמידים: עדי אוחנה, נוי נגאוקר.

דורה נולדה ברומניה בשנת 1932 לבית משפחת צולר לאחר נישואיה שינתה שם משפחתה לדורה הושע.

דורה גרה בבית הוריה ברומניה עד שנת 1939. כאשר החלו המהומות בדרום רומניה (גבול רומניה רוסיה) עברה דורה לגור בבית סבתה שבמרכז העיר. להרבה יהודים ברומניה היו עסקים פרטיים וחנויות פרטיות. לדודתה של דורה הייתה חנות מכולת קטנה. דורה מספרת שאביה היה הולך באופן קבוע לבית הכנסת. בילדותה היא נהגה לשחק בבובות סמרטוטים שאותן תפרה לה אימה. כאשר הגיעה דורה לגיל שבע והייתה אמורה לעלות לכיתה א', החלו לגרש את הילדים היהודים מבתי הספר. הם היו מתחבאים בבתיהם כדי שלא יראו אותם. כאשר לקחו אותם למחנות הריכוז לא נתנו להם לקחת איתם כלום. גם כשנסו וברחו מאחר ונאסר עליהם לקחת דברים היא הייתה צריכה ללבוש על עצמה חמש שמלות, אחת על השנייה.

דורה זוכרת היטב שבמחנות היה נורא קר. הלבישו אותם בחורף בשמלות סמרטוטים ונעלי עץ. הם ישנו בתוך בקתה אחת 12 נשים במיטה אחת. הגרמנים היו מכים ומרביצים להם. דורה זוכרת סיפור קשה, היא מספרת שזה משהו שהיא לא תשכח כל החיים. פעם אחת כשעבדה עם חברות שלה במחנות העבודה ולאחת החברות שלה היה שם זהה לשם המפקחת הגרמנייה. כאשר המפקחת גילתה זאת היא החלה להכות את הבחורה בעלת השם הזהה לשלה.

בשנת 1943 כאשר הייתה בת 11 חזרה בחזרה לביתה. היא גילתה שהבית שלה נהרס במלחמה. דורה ישנה באכסניות שבהן היו מתארחים נוסעים. סבתה וסבה נספו במחנות. דורה סיפרה שהיא זוכרת שהיו חוגגים את החגים למשל בפסח הם היו מקבלים מצות מהסוכנות היהודית, ביום כיפור הם היו מקיימים את הצום. בסוכות לא קיימו את מצוות הקמת סוכה אך זכרו את החג ובערבי שישי היו עורכים קידוש. לאחר התקופה בה שהתה במחנות, בגיל 13 התנדבה לתנועת ה"שומר הצעיר" שם הכירה את בעלה ובשנת 1956 הם התחתנו ברומניה.

דורה בחרה לעסוק בחינוך וללמוד הוראה, היא לימדה בבתי ספר יסודיים 16 שנה ברומניה והייתה כשנתיים גננת. דורה בחרה בהוראה כי היא אהבה ללמד ואהבה ילדים היא מספרת שהכריחה את בתה ללמוד הוראה וחינוך גם כן  דורה חברה למורים שברומניה ואף על פי שהייתה יהודיה יחידה ביניהם היא הרגישה שווה אליהם.

כאשר עלו לארץ הם התגוררו בקריית גת והיא לימדה בבית הספר "שפרינצק". דורה ילדה לראשונה בשנת 1957 ובנה השני נולד בשנת 1970. לאחר פרישתה לפנסיה ממשיכה דורה לתרום בעבודה חינוכית וממשיכה להתנדב בפעילות למען הקהילה.

הזוית האישית

דורה: אני קרובה מאוד לילדים והנכדים שלי. אני התנדבתי במשך 6 שנים בבית משפט ומתנדבת כבר 16 שנה במוסד לביטוח לאומי.