מאגר סיפורי מורשת

שמי שבו דוד. נולדתי ב-12 לאפריל 1953, בבגדד, עיראק. כשנולדתי בבגדד, לא נרשמו היום והחודש בו נולדתי, רק השנה – 1953. לפי מה שנהגו לספר, תאריך הלידה המדויק לא נרשם בשל אמונה בעין הרע. זו אחת הסיבות שלא חגגתי יום הולדת עד לפני עשרים שנה בערך, עד שקבעתי לעצמי תאריך לידה חוקי המבוסס על זיכרונה של אמי.

מוצא

ארץ המוצא של הוריי היא עיראק. אבי הביולוגי נהרג בילדותי בעיראק בהתפרעויות פרהוד (בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד"; משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים. פרהוד, הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד – מתוך ויקיפדיה). אמי התאלמנה וכשעלינו לארץ ישראל, היא הכירה את אבי החורג במחנה עולים, גם הוא עיראקי מבגדד.

עלייה לארץ/לימודים

עליתי לארץ בשנת 1955, אל שער העלייה בעתלית. אחרי שנה-שנתיים בעתלית עברנו לגור במעברה בגבעת אולגה ושם אמי הכירה את אבי החורג.

בגבעת אולגה גרנו בדירה מסובסדת על ידי המדינה דרך חברת 'עמידר', שכונה בה הלכתי לגן ולכיתה א'. בכיתות ב', ג' למדתי בבית ספר דתי. לאחר שהוריי נפרדו עברנו לגור באילת ושם למדתי בבית ספר יסודי "צהלים" ולאחר מכן בתיכון מקיף, שם למדתי במגמת ימאות.

גלגולו של חפץ

יש עמי חפץ בעל ערך רגשי, עליו אני שומר: קופסת תכשיטים מיפן העשויה עץ ובתוכה בלרינה מסתובבת. אחרי שסיימתי את לימודיי באילת, במגמה הימית, נסעתי לחיפה והצטרפתי לצי הסוחר "צים" והפלגתי מאילת למזרח הרחוק. המסלול כלל בין היתר את יפן. שם קניתי את קופסת התכשיטים כמתנה לאמי. שמרנו על הקופסה הזאת במשך שנים רבות וכשאמי נפטרה לקחתי את הקופסה אליי הביתה.

קופסת התכשיטים מיפן

שירות צבאי

עם סיום לימודיי התגייסתי לגולני. שירתי שם כשנה ואז ביקשתי לשרת קרוב לבית עקב בעיות. שירתי בבח"ה 10, בסיס שמצא כשבעים ק"מ מאילת, בסיני. תפקידי היה מש"ק שמירה בבסיס. השתחררתי בשנת 1975 ועברתי לגור עם משפחתי בנתניה

עיסוק

התחלתי לעבוד ב"אביק" ביחד עם אמי שעבדה שם כמגישה. התחלתי כפועל בייצור תרופות שם למדתי ביולוגיה. בשנת 1988 חברת "טבע" רכשה את "אביק". עם השנים טיפסתי בסולם הדרגות עד שמוניתי למנהל המחלקה הכימית. בשנת 2014 ב"טבע" צמצמו את כוח האדם והציעו לי פרישה מוקדמת בתנאים טובים, אותה משכורת, רק בלי הבונוסים.

הזוית האישית

אריאל ומתן התלמידים המתעדים: שמחנו לפגוש את דוד ולתעד את סיפורו.