מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי שירה נורית נגר נולדתי בשנת 1962 בבית החולים הלל יפה. בילדותי אהבתי לקרוא והיו לי הרבה משחקים שהיו אהובים עלי למשל: קלאס, מחבואים, תופסת, חמש אבנים, גוגואים ועוד רבים וטובים. בבית ספר יסודי היו לנו בכיתה שיעורי חליל ומכיוון שאהבתי מוזיקה נרשמתי גם לחוג גיטרה. היו לי הרבה חברים והייתה לי ילדות שמחה. שיחקנו בחוץ כי לא היו טלפונים או מחשבים.

בבית ספר יסודי למדתי בחדרה. בתיכון למדתי בפנימייה בירושלים. עברתי לפנימייה כי רציתי לעבור לעיר גדולה ולהיות במסגרת שונה מבית ספר רגיל וגם כי רציתי להיות עצמאית ולא תלויה בהוריי. להוריי לא הייתה בעיה שעברתי לשם אבל היה להם קשה עם הגעגועים. היה ממש קשה להתאקלם ואפילו פעם אחת חזרתי הביתה, אך הוריי לא אישרו לי לעזוב כי הם אמרו שזו הייתה החלטה שלי.

לאחר מכן, כשחזרתי לפנימייה דווקא היה לי יותר כיף וממש השתלבתי, נשארתי שם עד כיתה י"ב. היה לי מהנה שם מכיוון שתמיד הייתי בחברה, היינו באירועי תרבות רבים וגם בגלל שבפנימייה הציעו לנו מגוון רחב של חוגים כגון: מוזיקה ציור ועוד. בנוסף לכך היינו מתנדבים ברחבי העיר, בבתי חולים, ועזרה לילדים מתקשים וכדומה.

לאחר מכן עשיתי שירות לאומי "שנה של עזרה בבית ספר". כשסיימתי הלכתי לאוניברסיטה. למדתי ועשיתי תואר ראשון בלשון ואנגלית באוניברסיטת בר אילן ותואר שני בהוראה באוניברסיטת חיפה. בזמן האוניברסיטה גרתי במעונות בבר אילן, כשסיימתי שכרתי דירה בחדרה. לאחר תקופה עברתי לירושלים ושם הייתי מורה.

לאחר מס' שנים עברתי לצפת ובשנים האחרונות חזרתי לחדרה.  בכל מקום שגרתי הייתי מורה. בהתחלה הייתי מורה מחנכת ועכשיו אני מורה לאנגלית. בחרתי ללמד אנגלית כי אהבתי את השפה והרבה האמינו בי שאצליח. בשלב מסוים החלטתי שאני צריכה לעשות עם זה משהו אז שילבתי את שתי אהבות הגדולות שלי אנגלית וספרים, והוצאתי לאור שני ספרים: "מה שיונתן כבר יודע" והספר "שאלה במתנה".

אלו כלי בית שהיו לנו לקישוט בבית ההורים. הם אומנם פשוטים אבל כל הילדות שלי הם היו שם ולכן שמרתי אותם.

הכלים

הסינתיסייזר הזה הוא כלי הנגינה הראשון שקניתי לעצמי כשהייתי בתיכון. הייתי מנגנת בו שעות. אהבתי מוזיקה בכלל וכלי נגינה בפרט.

הסינתיסייזר 

כיום יש לי שלושה ילדים מאיה, איתן ובועז.

הזוית האישית

התלמידה יעל: "היה לי ממש כיף ללמוד ולדעת עלייך יותר דברים. בשבילי זוהי חוויה גדולה."

המספרת שירה: "היה לי כיף שהתעניינת בי, שהעלינו זיכרונות ביחד ושעכשיו את שותפה גם להם. אוהבת אותך!!"