מאגר סיפורי מורשת

שמי חבצלת נעמן, מקור השם הוא על שם הפרח. חברות קראו לי חבצי חבצוצה חבצלה. שם המשפחה המקורי הוא צוברי.

נולדתי בארץ בעיר חיפה, קראו בבית החולים רוטשילד שהיום קוראים לו בני ציון, ב –  26.07.1956 י"ח אב.

אני הבת הבכורה במשפחתי, ויש לי שני אחים ואחות אחת. כולם נשואים. אח אחד גר בחיפה ושני האחים גרים בקרית אתא. גדלתי בקריית בנימין, שכונה שהייתה מיושבת בעולים שהגיעו מגרמניה(יקים).

אירוע מיוחד מהילדות שאני זוכרת הוא, שסביב לבית היו שדות של פרחים נרקיסים ורקפות, וכמעט לא היו בתים. היו מקשות וגידלו בהם אבטיחים ומלונים, והשומר בשדה היה קורא לנו ומחלק לנו מהפרות.

ג' תשרי לדורותיו

לפני ארבעים ושתיים שנים, בערב ראש השנה כשהייתי אישה צעירה,  נשואה טרייה, ובהריון ראשון, הייתי אמורה לנסוע לעיירה שלומי כדי לחגוג את ראש השנה עם משפחתו של בעלי.

לפני שיצאתי לדרך, אמרתי  לאמי "חג שמח" והיא ענתה לי "חג שמח, ותיקחי אתך את תיק הלידה שלך, כי את תלדי בחג". לא רציתי לנסוע, ואמרתי לאמי שאשאר אצלה כי אני רוצה ללדת בחיפה. אמי התעקשה שאסע לחגוג את החג עם משפחתו של בעלי.

באותה שנה, ראש השנה היה ברצף עם שבת, ובערב פתאום החלו צירי הלידה.  לא האמנתי שאמא שלי צדקה ואני אכן עומדת ללדת.

בן הדוד של בעלי לקח אותי לבית החולים בנהריה, וכשהגענו לצומת נהריה, בקשתי ממנו שימשיך וייסע לחיפה, כדי שאני אלד בבית חולים  "בני ציון", בחיפה. כשהגענו לבית החולים, הרופאה אמרה לי "מזל שלא ילדת ברכב".

כך הפכתי  לאמא לראשונה בג' תשרי וברית המילה הייתה ביום הכיפורים.

הבן הזה  שנולד הוא נאור, אביה של הלל נכדתי היקרה שאתה אני נפגשת בתוכנית "הקשר הרב דורי".

לימים נאור גדל, והכיר את אמא של הלל  בילדות. היא הייתה חברה של אחותו, והן למדו באותה כיתה, והתפללו באותו בית כנסת.

לאחר שנאור ונתי בגרו הם התחתנו וילדו את עודד הבכור. המוהל שערך את ברית המילה  לנאור, היה זה שערך את ברית המילה לעודד.

בתאריך בו הפכתי אמא, נהייתי גם סבתא, וגם אמא שלי באותו תאריך בו הפכה  סבתא, הפכה לסבתא רבה.

נמתין בסבלנות,  ונראה אם אהיה גם סבתא רבה בג' בתשרי בעוד שנים, בבריאות ואושר.

הזווית האישית

הלל: תודה רבה לסבתא חבצלת על הפניות, לספר את סיפורה ולהשתתף ביחד איתי בתוכנית הקשר הרב דורי.