מאגר סיפורי מורשת

שמי שמעון חג'ג' נולדתי בשנת 1949 בישראל בכפר סבא. גדלתי בלוד וכיום אני מתגורר באשדוד.

בית ילדותי בלוד היה גדול, יחסית לבתים של היום. היום יש בדירות מקלחת ושירותים ובעבר, בילדותי, המקלחת והשירותים היו במרחק כעשרים מטר מהבית. היו לנו ארבעה חדרים שגודלם כחמישה מטר אורך ורוחבם כארבעה מטר. כל חדר היה מותאם לארבע נפשות או חמש. החלק האהוב עליי בבית היה המיטה שלי.

היינו בבית סה"כ  12 נפשות, החוויה הייתה ממש כיפית, כזו שכל המשפחה לידך ומסביבך. בחדרים ובסלון היו מרצפות כמו שטיח, פסיפס.

כנראה מי שהתגורר בבית עזב בחיפזון לאחר שקמה מדינת ישראל, ייתכן שאלו היו הערבים שהתגוררו בבית שלי לאחר שהוכרזה מדינת ישראל.

הבית דומה לבית שמראים היום בסדרות הטורקיות, בית ענק עם חצר גדולה, ומסביבה חדרים גדולים שהתגוררו בהם משפחות שבאו אתנו מתוניס.

בילדותי אהבתי את כל המשחקים שייצרנו לבד. לדוגמה היינו משחקים עם העטיפות של המסטיקים שהיינו לועסים.

החרצנים של השזיפים והמשמשים שאכלנו שימשו אותנו למשחקי גוגואים. לארגזים של החלב היינו מרכיבים גלגלים והופכים אותם לרכבים.

משחקים שאהבתי לשחק היו גולות, סביבונים, ומחניים. כל השכונה שלנו שהייתה מאוכלסת בהרבה ילדים והרגשתי שאני שימשתי להם כמנהיג.

בתקופת הנערות שלי עדיין התגוררתי בלוד, לרחוב שלנו בשכונה קראו רחוב "ק.ד.א" מספר 2. נכון להיום, הבית והחצר הגדולה שבהם התגוררתי בילדותי ושיחקתי בילדותי הפכו לבית ספר שנבנה במקומם.

למדתי בבית ספר "המאירי" בלוד, שהייתה מאוכלסת בהרבה ילדים. רבים מחבריי הטובים כבר נפטרו ואני תמיד אזכור אותם. כל ילדי השכונה למדו באותו בית ספר, אז אחרי יום הלימודים היינו הולכים לשחק בשכונה.

שירות צבאי

התגייסתי לצבא בתאריך  10.08.1967. הייתי אמור להתגייס עוד קודם לכן, בחודש יולי, אבל עקב מלחמת ששת הימים דחו את הגיוס לחודשיים. גויסתי למשמר הגבול.

בתקופת שירותי הראשונה הייתי מאבטח של מתקנים סודיים ולאחר מספר חודשים יצאתי לקורס מכ"ים בבסיס גולני ומאז הייתי מפקד.

במהלך שירותי עברתי קורס גששים ולקראת סיום הקורס הוזעקנו לפעילות מבצעית בגלל חדירה של חמישה מחבלים באיזור קרוב לשכם. במהלך המרדף אחרי חמשת המחבלים שימשתי כמפקד כוח ראשון וגם כגשש, והגעתי עד למחבלים שנתפסו מתחבאים בתוך מערה.

מסר לדור הצעיר:

"העריכו את מה שיש לכם היום, שמרו עליו מכל משמר, מה שחולף לא יחזור".

בעבר היו מעט מאוד מכוניות ומוצרי חשמל לעומת היום שבכל מקום אפשרי תוכל למצוא אחד. צריך להעריך כל דבר שאתם מקבלים ואתם תקבלו יותר.

הדבר החשוב שלקחתי מבית הוריי הוא כבוד לאדם המבוגר ממני, אפילו אם זה אח שלי. כיבדנו את המבוגרים מאתנו. לימדו אותנו לכבד את כולם. לא משנה אם זה משפחה או מחוץ למשפחה.

הזוית האישית

עידן: הפרויקט התבצע במסגרת עבודת השורשים. בפרויקט היה לי ממש כיף להכיר יותר את סבא שלי, אני אפילו קצת מזדהה איתו עם ילדותו.