מאגר סיפורי מורשת

"נולדתי בשנת 1936 בעיר הפרסית המאדן, היא שושן. בירת אחשוורוש ממגילת אסתר. אבי אפרים היה איש שמנמן ומשופם.  בעל קרחת שאותה נהג לכסות בתרבוש. הוא עסק בייבוא של בדים והרוויח כסף רב ממשלח ידו. חלק נכבד מהכסף שהשתכר נתרם לעמותות צדקה שונות. בחלק מהכסף רכש אדמות בארץ. באחד מביקוריו בארץ אף קנה את האדמה שעליה נבנתה לימים בורסת היהלומים של רמת – גן. אך השלטונות בארץ גזלו אותה ממנו.

אימי טובה, הייתה אישה נאה בעלת שיער שחור ועיניים גדולות. היא אהבה להתלבש בהידור ולערוך ביקורים אצל חברות. היא הייתה אשה פקחית מאוד. פיקחותה לא הייתה זו הנרכשת מן הספרים ומלימוד אלא זו הנובעת מן הניסיון".

 

מה שאני זוכרת, בעיקר מעיר הולדתי, המדאן, הוא קברם של אסתר ומרדכי, הנמצא עד עצם היום הזה. בכל

ערב שישי הייתי באה להדליק נרות שבת באתר הקבר יחד עם הורי וששת אחיי ואחיותיי וכך נוהגים גם יהודים רבים אחרים באירן. היינו מזדחלים פנימה דרך פתח קטן ששימש ככניסה ובאים לקבל שם את פני השבת. מראהו של חלל הקבר זכור לי היטב: הרצפה והקברים היו מכוסים בשטיחים מעוטרים בדוגמאות מורכבות שהוארו על ידי נרות שבת רבים.

 

בהמדאן עברו עלי שש שנותיי הראשונות לאחר מכן הוחלט שנעבור לטהראן הבירה. עלינו על אוטובוס שכור שעליו גם הועמסו החפצים והמטלטלים למיניהם ונסענו לכיוון הבית החדש. מבנה בן שתי קומות ושבעה חדרים, שהיה ממוקם  ברחובה הראשי של טהראן. המיוחד בדבר היה העובדה שגרנו בסמוך לארמונו של מלך פרס בכבודו ובעצמו.

 

אני זוכרת את עצמי כילדה מציצה מעבר לגדר ומתפעלת מן הארמון. בעל מבנה עגול מרשים, בעל שלוש כניסות כשבכל כניסה עומדים שני שומרים ומדגלים את נשקם. בכל שנה ביום הולדתו של המלך, שהיה יום של חג בעיר, הייתה מרכבה רתומה לסוסים, יוצאת משער הארמון ובתוכה נישאים המלך והמלכה. כיוון שגרנו בסמוך לארמון היינו הראשונים שראו את המרכבה בצאתה.

 

חלפו שנים אחדות, עברנו דירה בפעם השנייה. גם הבית החדש היה בתחומיה של טהראן. היה זה בית מפוארורחב ידיים בן שלוש קומות. החדרים התהדרו בנברשות, ציורים וכמובן שפע של שטיחים. בבית זה עברו עלי שנות נעוריי, כשאני מבלה בחצר העמוסה בעציצי פרחים אותם גידלתי בעצמי, מלטפת את כלבי. מתבוננת במזרקת הדגים שבגינה ועורכת תצפיות על היונים שחיו בשובך שבחצר. מאז ומתמיד אהבתי בעלי חיים. יש לי ציפור אהבה שאני מגדלת".

  

עוד מסיפוריה המרתקים של עליזה צארף  בצילום מחוברת "חברים לחיים"