מאגר סיפורי מורשת

רקע לסיפור:

חיסול חוליית מחבלים במילואים.

שמי גרא אגוזי. אני סבא של שירה אגוזי, נולדתי בקיבוץ איילת השחר בחודש יוני 1942. נולדתי בקיבוץ עצמו, כי אז היה חדר יולדות ממש במרפאת איילת השחר. שירתי בצבא בין השנים 1960-1965.

בשירותי הצבאי הייתי בחיל הצנחנים. בזמן מלחמות יום הכיפור וששת הימים שהיו לא היו קלות שירתתי במילואים.

במלחמת ששת הימים אני הייתי בחוץ לארץ וניסיתי בכל מחיר להגיע לישראל כדי להילחם עם החברים. כשהגעתי חזרה לארץ שיבצו אותי ליחידת חי"ר ברמת הגולן ולא הכרתי את החיילים ביחידה כי זו הייתה יחידה חדשה בשבילי .

לאט לאט התאקלמתי ואז כבר הייתי חייל מילואים. הייתי ברמת הגולן בקונטרה ושם עשיתי  מילואים שכללו מארבים, שמירות וגיבוש יחידה. לילה אחד עשינו מארב וקיבלנו עדכון שיש מחבלים באזור שבאו לפגע במחנה הצבאי שלנו. שכבנו בלילה במארב עד הבוקר ונגמרו לנו הסוללות בנשק. עקב האירוע קיבלנו הודעה בקשר שחוליה של גולני התברברה ולא ידענו ששכחו אותנו בשטח. הודענו בקשר ששכחו אותנו בשטח ואנחנו קיימים.

כאשר הודענו שאנחנו קיימים ועדיין לא שלחו את התגבורת, המשכנו לשכב במארב. שמענו את החיילים מדברים בערבית. לקראת בוקר נגמר לנו המצבר באוטו, ולא יכולנו לפתוח באש. אז עשיתי מעשה ולקחתי רימון שמתלבש על רובה ("ררנט"), הסתערתי על המחבלים וחיסלתי אותם.

בעקבות הצלחת הפעולה קיבלנו זימון לפגישה עם אלוף הפיקוד מוטה גור וממנו קיבלנו ציון לשבח על הצלחת הפעולה. מוטה גור העניק לנו את הספר "משני עברי הרמה" וכתב הקדשת תודה על חיסול חולייה.

הזוית האישית

שירה: אני רוצה להודות לסבא שלי ולהגיד לו תודה רבה שעבר איתי את תהליך הקשר הרב דורי וסיפר לי סיפורים מהעבר שלו . למדתי המון עליו ועל העבר שלו.