מאגר סיפורי מורשת

שלום קוראים לי עליזה ואני אספר לכם על עצמי. נולדתי בשדה נחמיה בתאריך 29.8.1947. מקור שמי הוא עליזות ואני קרויה על שם סבתי אליזבת. שם המשפחה שלי כיום הוא פינטו לפני חתונתי שם משפחתי היה טל שזה קיצור של איטליינדר שיניתי אותו בשנת 1953 בכיתה א'. אני שלמה עם השינוי, כי זה יותר קצר וקל להגייה.

במשפחתי אני הבכורה. יש לי 2 אחיות חנה ואירית אשר נותנות לי הרגשה של אחריות. גדלתי בשדה נחמיה בבית ילדים בלינה משותפת. בבית הילדים היינו רוב היום אכלנו, התרחצנו וישנו שם. אחר הצהריים הלכנו לכמה שעות עם ההורים "בחדר". ומידי לילה היו ההורים באים ומשכיבים אותנו לישון ומספרים לנו סיפור והולכים הביתה ותמיד נישאר הורה אחד היה בתורנות לשמור עלינו בלילה. פעם אחת  בלילה אחותי חנה בכתה מאוד, כי רצתה את ההורים שלנו, ולכן רצתי לקרוא להם.

עוד משהו שהיה זכור לי מהילדות, שהיה לנו כלב במשפחה שמו היה פדי, הוא היה כלב צייד בכל פעם שעבר עכבר בבית הילדים היינו קוראים "פדי! פדי! בוא לתפוס את העכבר!" והוא היה בא ותופס אותו. יש שיר שזכור לי מהילדות אני לא כל כך זוכרת איך קראו לו נראה לי Hoppe Hoppe Rita בהולנדית.

בילדותי היינו משחקים המון משחקים כגון: מחבואים, תופסת, קלאס, שלוש מקלות, חמש אבנים ועוד…משחקים שמשחקים גם היום. שיחקתי אותם עם חברי בדשא הגדול וקלאס במדרכות. מאוד אהבתי גם להתאמן בהתעמלות קרקע ומכשירים.

הלכתי לגן ילדים בשדה נחמיה. היינו קבוצה קטנה, בילינו הרבה שעות ביחד והרגשנו כמו משפחה והקשרים נשמרים עד היום. למדתי בבית ספר היסודי בשדה נחמיה גם כן והייתי תלמידה מאוד שקדנית. המקצוע שהכי פחות אהבתי היה חשבון כי היה לי קשה ועד היום קשה לי. למדתי בתיכון עמק החולה שפעיל גם היום למדתי בו 6 שנים אבל לא עשיתי בגרות, כי בשנים האלו היה אפשר לעשות בגרות מרצון. המקצועות שלמדנו היו: לשון, ספרות, היסטוריה, חשבון, תנ"ך טבע ועוד…(זה מה שנצרב בזיכרוני) אהבתי מאוד את סיפורי התנ"ך ושיעורי הטבע והייתי "מתה" על טיולים.

בקיבוץ היינו חוגים בר/בת מצווה ביחד קבוצתית. היו חוגגים ומציינים בטקס חגיגי וכולם היו מתלבשים יפה. כשהייתי בת 12 טסתי לסבי ולסבתי בהולנד וביליתי אצלם את כל החופש הגדול. הם לקחו אותי לכל מיני טיולים ומקומות ופינקו אותי בכל טוב. ונהניתי מאוד. מעשה שזכור לי מהילדות הוא שאני וחברה שלי נפגשנו עם בני נוער מקיבוץ אחר והלכנו לצוד חזירי בר. הג'יפ שישבנו בו נפל לתעלה והיו צריכים לשלוח טרקטור שיחלץ אותנו. חזרנו בלילה למיטות ולא סיפרנו לאף אחד על אודות הלילה.

עבודתי הראשונה כמטפלת תינוקות, כי אמי הייתה מטפלת תינוקות ומאוד אהבתי את לעבוד בחינוך הבלתי פורמאלי עם הילדים. וכך עסקתי בחינוך וגידול ילדים במשך 20 שנים.

את החגים במשפחתי לא חגגו, חגגו במסגרת הקיבוץ שמכינה כל חג אחד החגים האהובים עלי הוא שבועות. כי היו מכינים לנו הופעות שאהבנו לראות, היו מכינים לנו זרים והיו פותחים את הבריכה איזה כייף! וזה גם היה חג שקרוב לטבע שמאוד אהבתי. עוד חג שאני אוהבת הוא יום העצמאות כי היו המון משחקים לילדים על הדשא וכל הקיבוץ היה מקושט בדגלים.

האירוע המכונן בחיי היה החתונה שלי ולידת שלושת ילדי ענבל, ירון ויואב בעצם הקמת משפחתי. אני גאה מאוד בילדים שלי שכיום בוגרים והקימו משפחות משלהם והורים לילדים שהם נכדי האהובים. יצאתי לגמלאות לפני כ-5 שנים ובד בבד למדתי מקצוע חדש שתמיד רציתי בו ולא היה לי פנאי בשבילו. פתחתי מספרה לכלבים וחתולים ויש לי גם זמן לטיולים בארצנו היפה שאני מאוד אוהבת. אז זאת אני ותודה שהקשבתם לסיפורי.

הזוית האישית

מיה: נהניתי ללמוד על העבר בקיבוץ שאני גרה בו ונהניתי לעבוד עם עליזה שהמפגש שלנו קרה בתכנית הזו. עליזה: מאוד נהניתי מהמפגשים החמים והרגשתי טוב מאוד ממש חיכיתי לכל מפגש בשמחה.