מאגר סיפורי מורשת

שמי עדנה שבתאי, אני סבתא של דניאל, נולדתי בתאריך 21.8.1956, אני בת זקונים אחרי ארבעה בנים. הוריי, טוני ולילו פדלון, עלו מלוב בשנת 1950 אחרי קום המדינה גרו במחנה עולים"עתלית". אחרי חצי שנה עברו למעברה בהרצליה.

כאשר שאני נולדתי עברו הוריי לשכונת נווה ישראל לדירה בת שני חדרים. ארבעת אחיי ואני ישנו במיטה נפתחת, הוריי ישנו בסלון, במשך כל היום זה היה חדר אירוח ובלילה שימש כחדר שינה של הוריי.

למדתי בבית ספר בן צבי, הייתי הולכת  לבית הספר יחד עם אחי משה וחוזרת עם השכנה מלכה. כל צהריים היינו אוכלות ביחד ומכינות שיעורים. אחרי שהכנו שיעורים יצאנו החוצה ושיחקנו במשחקים כמו: מחבואים, תופסת, חבל ועוד. בימים גשומים היינו כל פעם בבית אחר, משחקות חמש אבנים, חי צומח, מראות אחת לשניה את אוסף הבולים. בשבתות בחורף, כאשר מזג האוויר היה שמשי, היינו מטיילים ליד הבית ורואים את הפריחה של הרקפות והכלניות או שהיינו הולכים לקטוף תפוזים.

חיבור לאוכל

האוכל אצלנו בבית היה כמו טקס. כל שבוע אני זוכרת היינו אוכלים בסדר קבוע, כל יום מאכל אחר: יום ראשון- טבחה עם שעועית (טבחה-תבשיל), יום שני-טבחה עם חומוס, יום שלישי: קוסקוס ומרק, יום רביעי: טבחה בסלק, ביום חמישי: טבחה בדלעת, ביום שישי: מפרום, קוסקוס, דגים חריפים וביום שבת: חמין.

אמי הייתה מייבשת את הפלפל החריף וטוחנת עם עלי ומכתש. אמי היתה מבשלת על פתיליה והבישול היה איטי. לכן הטעם היה שונה בהרבה מהטעמים של היום. אמי היתה מקפידה שבכל ארוחה תהייה מפה על גבי השולחן וכמובן כל סוגי הסלטים כמו מטבוחה, סלט גזר, סלט חצילים ועוד… בכל ארוחה היו תמיד מצטרפים הילד של השכנה, או החבר של סבא או סבתא. תמיד היו אורחים בבית. עוד אני זוכרת שאחרי כל ארוחה היה את הקינוח המפורסם – תה עם בוטנים ועוגיות מלוחות הכי טעימות בעולם. אין על האוכל של סבתא!! במיוחד טבחה אדומה.

אבי ז"ל (סבא רבא של דניאל) תמיד היה אומר לי שהדבר החשוב ביותר בחיים "זה דרך ארץ – לכבד את הזולת". כמובן שהשתדלתי להעביר את זה לילדיי (לאבא שלי ולדודים שלי) ואני מקווה מאוד שנכדיי ימשיכו באותה הדרך…ושהערך יעבור מדור לדור.

דניאל, מאחלת לך שתצבור לך סל כלים כלים אישי, בו תשים לעצמך את כל העקרונות והערכים שתבחר ליישם במהלך החיים. ביחד עם הכלים, קח לך סל מטרות, וזרוק לשם כל חלום שתרצה להגשים. מלווה בשני הסלים האלו, דרכך יהיו מלאי שמחה, ענווה והגשמה עצמית. בהצלחה!!!

הזוית האישית

דניאל: החוויה שלי מהתוכנית היא חוויה של הרבה תוכן ושל כיף, בגלל שאף פעם לא היה לי את הזמן לשבת, להקשיב לסיפור החיים של סבתא שלי ואני ממש מודה לכם שהיה לי את הזכות להשתתף בתוכנית.

סבתא עדנה: הירושה הרוחנית שאני מעבירה אליך נכדי היקר דניאל: שתמיד תהיה שמח בחלקך, שתגיד תודה על כל צעד בדרך שתבחר לעצמך, שתזכור ששום דבר הוא לא מובן מאליו. בעבודה קשה ובהתמדה מגיעים לכל יעד שתציב לעצמך. כל תקופת חיי ועד עצם היום הזה אני מעריכה את כל מה שיש לי ותמיד מסתכלת על חצי הכוס המלאה. זוהי הדרך לחיות את החיים באושר ובהגשמה.