מאגר סיפורי מורשת

בס"ד.

סבתא שרה טיירי נולדה בעיר חאולן שבתימן בשנת 1943 לבית משפחת דוד.

סבתא ממתינה לטיסה לארץ הקודש – עולים בתימן ממתינים לטיסה לישראל בעדן

במסגרת פעילות תכנית הקשר הרב דורי, באחד המפגשים דברנו על "גלגולו של חפץ". החפץ שסבתי בחרה לספר עליו היה שלושת הכדים שהיגיעו והתגלגלו כל הדרך מתימן.

סבתא מספרת:

"יש לי שלושה כדים בגדלים שונים, אותם קיבלתי מסבתא חממה וסבתא חממה קיבלה אותם מאמה סברה – ציפורה.

כדים אלה היו שימושיים בחיי היומיום בתימן לפי סדר גודלם. הכדים הגדולים שימשו ככלי אחסון כמו היום בתפקיד הצנצנות והכד הקטן ביותר שימש כמעין בקבוק תינוק, אשר היו ממלאים בו חלב וסמנה, (חמאה מזוקקת), ומאכילים את התינוק.

את הכדים הכינה סבתא שלי בעבודת יד עבודת הקדרות.

קדרות

"קדרות היא אומנות של יצירת כלים העשויים מחרס. את הצורה מקנים ליצירה כאשר החומר כיורי (פלסטי) ולאחר ייבוש מלא מכניסים אותו לשריפה בתנור, בחום גבוה הגורם להתחרסותו. מקור המונח הוא מהמילה "קדרה". אדם העוסק בקדרות נקרא "קדר". ישנן טכניקות רבות ליצירה בחומר. ניתן להשתמש באובניים.." (ויקיפדיה)

כאשר עלינו ארצה מתימן קבלנו ארגז ברזל אשר שימש כמזוודה ובו אחסנו את הכדים אותם עטפנו בבדים על מנת לא ישברו, היום כדים אלה נמצאים אצלי ומשמשים לנוי.

הזוית האישית

יהונתן נהרי: למדתי מסבתי, שיש ערך סנטימנטלי לחפצים למרות פשטותם והשפע שנמצא היום בחנויות. הכנת הכלים מעידה על ערך של אומנות, סבלנות ואהבה. בנוסף זהו אמצעי שמקשר אותך לעבר ולא גורם לך לשכוח את עברה של המשפחה כולה.

קישור לפעילות בחג הפורים שערכנו התלמידים עם האזרחים הותיקים

לכבוד חג הפורים הכינו התלמידים בחטיבת הביניים "אורן" בעפולה משלוחי מנות לותיקים מכיתת הותיקים המשתתפים בתוכנית. את הברכות הכינו בפעילות משותפת. התלמידים הופתעו כאשר קיבלו גם מהותיקים שי לחג. והשמחה וההתרגשות הייתה רבה. זו השנה הראשונה בה פועלת התוכנית בבית הספר בהובלת בת אל נוביק – רכזת השכבה, ובעידודן של חלי בהיר  – מנהלת בית הספר ורחל זוהר – סגנית, ובשיתוף עם המחנכות בשכבה והמורה למורשת – שגית.