מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

גילה נוימן – אישה, רעיה, אימא, וסבתא

יעל וגילה יחד
תמונה מתקופה שטופת זיכרונות
על חוויית הילדות הקשה ואבדון של אח אהוב שהפכו אותי למי שאני היום

שמי יעל הוכמן. במסגרת שיתוף פעולה בין התאחדות הסטודנטים הארצית לבין תכנית הקשר הרב דורי, אני מעלה אל מאגר המורשת של התכנית סיפור אודות חייה של גילה נוימן. וכך סיפרה לי גילה:

"את הסיפור שלי אני ממש מתרגשת לספר. אני גילה נוימן, ואני גדלתי בילדותי בעיר גבעתיים, ההורים שלי, זיכרונם לברכה, היו ניצולי שואה שעלו לארץ אחרי חתונתם והולדת בנם הבכור.

הם הגיעו לארץ ופה נולד להם אחי זכרונו לברכה ואני. עד גיל 12 גדלתי בצורה שלווה וטובה בזכות הוריי המדהימים שהצליחו להקנות לנו אורח חיים של ילדים רגילים ולא ילדים להורים ניצולי המלחמה הארורה. אני חושבת שאחד הסיפורי ילדות הכי דומיננטיים בילדות שלי היה ההרג של אחי.

כפי שאמרתי, ההורים שלי היו ניצולי שואה ציוניים שכל מה שרצו זה לחיות פה בארץ ישראל בשלום ובאחווה. אחי היה חייל בצה"ל ושימש כחובש בהדרכה של מכינה קדם צבאית ושם נהרג, זה היה בשנת 1976. כשאני הייתי רק בת 12, אחי ליווה קבוצה במדבר יהודה וכאשר יצא לחפש מים לילדה שהתייבשה, נפל לתהום ונהרג.

במשך שלושה ימים ארכו חיפושים אחר הגופה שלו כאשר מצאו את גופתו ונקבע מותו – השתנו חיינו בבית. זה היה אסון שההורים שלי למרות כוחות העל שהיו להם הם כבר לא חזרו להיות כמו שהיו. הילדות שלי השתנתה לגמרי. אברהם אחי זצ"ל שנהרג היה אחי אהוב, אהבתי אותו כל כך. היו לו מידות מדהימות וכולם מסביבו היו שמחים תמיד. כשהוא נפטר, מלבד החוויה הקשה שחווינו אני ומשפחתי, היו לי ויתורים רבים שהייתי צריכה לוותר.

חלום הילדות שלי מגיל קטן היה ללכת לשרת את השרות הצבאי או הלאומי שלי במקום קרבי ומשמעותי, אך מכיוון שלא יכולתי לעשות זאת להורים שלי, נאלצתי לגנוז את חלומי ושירתי שירות לאומי בבית חולים תל השומר שקרוב לביתי.

לאחר השירות התחלתי את לימודי האקדמיים – משפטים. המשכתי לתואר שני, לאחר מכן נישאתי וילדתי את תשעת ילדיי המדהימים שגם הם נשואים היום באושר ומביאים איתם ביחד הרבה אושר לעולם.

אני חושבת שכל הילדות שלי מגיל קטן לחיות ליד חוויות השואה ועוד הטראומה הגדולה שחווינו כשאיבדנו את אחי, גידלו אותי להיות מי שאני היום: אישה, רעיה, אימא, וסבתא.

הפרויקט הזה נתן לי הזדמנות להזכיר שוב את זיכרון אחי שלעולם לא יישכח ואת הוריי החשובים, על גבורתם הגדולה.

תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.

הזוית האישית

יעל המתעדת: את החוויה הזאת אני לעולם לא אשכח. זו הייתה חוויה אדירה בשבילי, לשמוע את סיפור השורשים הזה, המפגשים שבהם שמעתי את הסיפורים המרתקים היו בשבילי זמן יקר ונכס גדול שלעולם לא אשכח אותו. תודה רבה!

מילון

"קיין פאַוואָרס דארף"
"לא צריך טובות". ככה דוד אברהם זכרונו לברכה היה אומר את הביטוי ביידיש

ציטוטים

”לפני אור היום, מתגבר החושך הגדול והעצום של הלילה“

הקשר הרב דורי