מאגר סיפורי מורשת

שמי ליאם בלטה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את דודי, גטצאו רועי אטיינש.

וכך סיפור לי דודי: "עליתי לארץ מאתיופיה בשנת 2005. נולדתי בכפר קטן ששמו "שהורה". לצורך העלייה, משפחתי הייתה חייבת לעבור לגונדר (עיר גדולה באתיופיה), שם היה ממוקם מחנה העלייה. בשביל לעלות לארץ המתנו שמונה שנים, למרות שחשבנו שזה עניין של כמה שבועות. ההמתנה הייתה מאתגרת מכיוון שהיינו צריכים לשכור דירה ולהתפרנס מעבודות מזדמנות. בתום שמונה השנים עלינו לארץ ושררה שמחה גדולה בקרב משפחתי.

ילדותי

את רוב ילדותי עד גיל 12 העברתי באתיופיה. היו לי חברים ושיחקנו בשלוליות מים, 'תיפסוני', מחבואים ביערות וזכור לי שפחדנו מחיות. שיחקנו פוגים עם כרטיסי שחקני כדורגל כמו זנדי-זידן והנרי, היינו הולכים לבית ספר במשמרות של בוקר וצהריים.

בבית הספר באתיופיה היינו יושבים בספסל ללא שולחן וממתינים עד שהמורה תיכנס. בזמן שהמורה נכנסת, כולנו היינו נעמדים ומברכים את המורה לשלום. היינו כותבים על הברכיים. מי שהפריע בכיתה היה מקבל עונש משומר הכיתה, שהוא היה המבוגר בין התלמידים. בהפסקות היינו משתוללים ומשחקים בדשא ובשיחים. היה כיף גדול וחוויה ללמוד באתיופיה.

אני כפעוט באתיופיה

שירות בצבא

התגייסתי לחיל הים בשנת 2017 למחלקת כלי שיט כמהנדס מכונות. קיבלתי תפקיד ראשון משמעותי ומאתגר בתור מהנדס מכונות מתחיל, עד היום אני משרת בחיל הים כחלק מתוכנית עתודה. במהלך השירות פגשתי חברים שהם חברים שלי ביום יום, אנחנו נפגשים מחוץ לצבא ומבלים. בסך הכל אני שמח מהיותי חלק מצבא הגנה לישראל.

את בת זוגתי שרון הכרתי בזמן שנתתי לה טרמפ בדרך לעבודה בבר שעבדנו ביחד.

סדר היום שלי

אני קם ב-7:00 בבוקר, מגיע לעבודה ב-8:00, אוכל ארוחת בוקר. עובד עד שעה 17:30 וב-18:30 אני מגיע הביתה. בשעה 19:00 מתחיל שיעור פרטי עד השעה 20:30. אני מתאמן מ- 20:30 עד- 21:30 שלוש פעמים בשבוע. אני קורא ספרים בנסיעה ברכבת ולפעמים לפני שינה, אך בעיקר בסוף השבוע. 

מסר לעתיד

לדעתי, טוב יהיה אם תעשי את ההמלצות הבאות:

• תחנכי את עצמך לסקרנות ולרעב לידע.
• תקראי ספרים שמלמדים.
• תזכרי שבסוף הכל לטובתך."

הזוית האישית

ליאם המתעדת: היה לי מאוד כיף ומעניין לדעת על דוד שלי דברים נוספים, אני מודה לו שהשתתף איתי בתכנית הקשר הרב דורי ואני מאחלת לו הצלחה בחיים.