מאגר סיפורי מורשת

שמי, עמית סבג, השנה בתכנית הקשר הרב דורי אני וסבתא פנינה העלנו תיעוד סיפור אחד של סבתא פנינה, חגיגת הבת מצווה שלה.

חגיגית הבת מצווה של סבתא

לסבתי קוראים פנינה מרלי, האירוע עליו אספר, התרחש לפני כ- 60 שנה.

ההתרגשות הייתה גדולה וההכנות היו מרובות.

את בת המצווה סבתא פנינה, חגגה שבועיים לפני ראש השנה. כל המשפחה התרגשה בגלל שסבתא היא הבת הבכורה וזה האירוע הראשון המשפחתי.

סבתא סיפרה שזמן רב לפני  מועד חגיגת הבת המצווה, היא לא הצליחה להירדם מרוב התרגשות ושמחה. אז היה נהוג שמתנת בת המצווה היה שעון, סבתא בחרה את המתנה בחנות השעונים. השעון היה כסוף וקטן וכלל מחוגים ומספרים (לא דיגיטלי). סבתא ענדה את השעון שנים רבות.

השעון נשאר אצל אימא של סבתא עד ערב חגיגת הבת מצווה, למרות בלבולי המוח שסבתא עשתה לאמה, שתתן לה לענוד את השעון לפני החגיגה. אימא שלה התעקשה והחביאה את השעון, כדי שסבתא לא תגלה אותו ותענוד אותו לפני החגיגה.

אימא של סבתא מאוד מאוד אהבה אותה ופינקה אותה, יותר משאר את שני אחיה הנוספים ולכן הם הלכו ביחד לתופרת שתתפור לה לכבוד החגיגה, שמלה יפה, מיוחדת ויקרה, כדי שסבתא תהיה הכי יפה ומרוצה מכל החברות שלה.

השמלה הייתה מיוחדת במינה, בצבע תכלת קלוש ועשויה מבד משי מאוד יקר. כמובן שקנו לה גם נעלי סירה לבנות ויפות.

סבתא הרגישה בעננים.

ערב לפני חגיגת הבת המצווה, המשפחה התכנסה בבית של סבתא רבתא וכולם שרו, צחקו, השתוללו, עד שמרוב התלהבות דודה שלי נפלה ושברה את השן הקדמית שלה – השמחה הפכה לעצב.

חגיגת בת המצווה התקיימה בתוך חדר גדול (לא באולם), בבית של אימא של סבתא. את החדר קישטו לפני האירוע בשרשראות ובלונים ושלטים וכמובן כיבוד ומוזיקה רועשת. האורחים היו בעיקר בני משפחה ובנות הכיתה, ללא בנים, כי סבתא למדה בבית ספר דתי בכיתת בנות.

לרגע עצרו את המסיבה ואימא של סבתא העניקה לסבתא את השעון שכל כך חלמה עליו והיה אז יקר המציאות. כל החברות התלהבו מהשעון, בירכו את סבתא בהתרגשות רבה.

זה היה ערב בלתי נשכח, מוצלח, מהנה ומלא שמחה.

הזוית האישית

סבתא פנינה: כל כך מרגש לשתף את הסיפר שלי רגע לפני שעמית תעמוד באותה מעמד בחיים שלה.