מאגר סיפורי מורשת

ברכת הרב

הילה פרץ, מבית הספר אבן שוהם, מביאה סיפור שסיפרה לה  סבתָא רַבְּתָא פנינה גלב לבית רויטר

"לפני שנים רבות, חיו הורי, תנחום ואתל, בעיר לובלין שבפולין. אבי ניהל מפעל ללבנים ואמי עסקה בעבודות רקמה וסריגה.

הורי היו ציונים וחלמו תמיד לעלות לארץ הקודש – ישראל. בכל פעם שקנו תפוז מארץ ישראל, הם נהגו למשש ארוכות את נייר המשי שעטף אותו ולהריח ולהתענג על טעמו כאילו היה אוצר. למרות אהבתם לארץ ישראל, נשארו הורי בפולין בגלל תחושת הנוחות שחשו בפולין ובגלל שחששו שלא ימצאו בארץ ישראל מקום מגורים ופרנסה.

במהלך חמש שנות נישואיהם הראשונות, לא הצליחו הורי להביא ילדים חיים לעולם. בכל שנה ילדה אמי בלידה מוקדמת ולד מת. הורי כאבו והתאבלו על כך במשך כל אותם שנים. באותם ימים הרפואה לא הייתה מתקדמת ולא ניתן היה למצוא לכך הסבר.

אמי הייתה אישה חדורת אמונה. פעם אחת נסעה לרב גדול שישב בעיר אחרת כדי לקבל את ברכתו. אמי סיפרה לו על חוסר יכולתה להביא ילדים חיים לעולם. הרב בירך אותה שיולדו לה ילדים חיים ובריאים אבל אמר לה: "עליכם לעבור מקום מגורים אל מעבר לים".

וכך היה, הורי ארזו את מטלטליהם ועלו על אוניה שהפליגה לארץ ישראל. הורי הגיעו חסרי כל לישראל, התיישבו בעיר תל אביב והקימו בה את ביתם. אמי ילדה בארץ ארבעה ילדים בריאים. זמן קצר לאחר מכן, פרצה מלחמת העולם השנייה ורוב יהודי העיירה אשר נותרו מאחור – נספו.

בישראל, אבי מצא עבודה בסלילת כבישים. הוא עבד בזיעת אפיו והגיע לביתנו מותש ועייף רק בסופי השבוע. אמי גידלה אותנו לבדה בתנאי מחסור, בדירת חדר עם שירותים ומטבח משותפים עם שתי משפחות נוספות. אנחנו, שלוש הבנות הגדולות במשפחה אך צעירות בגיל, יצאנו לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה ולבית הספר הלכנו בשעות אחה"צ והערב.

למרות הקשיים הרבים, רוו הורי נחת מילדיהם ומחייהם בארץ הקודש. הם נותרו בחיים, זכו להגיע לגיל זקנה מופלגת, זכו לגדל את ילדיהם בארץ ישראל וזכו להכיר ולשמוח עם נכדיהם וניניהם. כל זאת הודות לברכת הרב "לעבור מקום מגורים אל מעבר לים" ולהחלטה האמיצה שקיבלו לעלות לארץ ישראל ובזכותם אני נמצאת כאן היום.

העשרה

 לובלין: "לוּבְּלִין היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון. נקראה בפי היהודים ירושלים דפולין. בעיר התגוררו בשנת 2008 כ-350,462‏ תושבים. העיר הייתה מושב של כמה פרלמנטים פולניים וגם מושב בית הדין העליון של פולין. בשנת 1569 נחתם בעיר הסכם לובלין – האיחוד בין פולין ובין ליטא".

"יהודי לובלין התפזרו במשך השנים ברחבי מזרח פולין, למחוז זמושץ' ולעיירות כמו טומשוב לובלסקי. ללובלין נודעה חשיבות רבה בהיסטוריה היהודית, והיו בה מוסדות יהדות גדולים כמו ישיבת חכמי לובלין. לפני השואה היו בה 122 אלף תושבים, 40 אלף מתוכם יהודים. בין הרבנים בעיר במשך השנים: רבי יעקב פולק, רבי שלום שכנא מלובלין, מהר"ם מלובלין, החוזה מלובלין, רבי עזריאל הורוביץ ("ראש הברזל"), רבי צדוק הכהן מלובלין, רבי שניאור זלמן פרדקין "הגאון מלובלין", רבי אליהו קלצקין ועוד". ( ויקיפדיה)

 תשע"ו, 2015

 אגף מורשת משרד החינוך