מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ברחתי לגימנסיה

סבתי בנעוריה
סבתי כיום
הניסיון של סבתי להתקבל לגימנסיה ללא ידיעתה של אימה

סבתא (אומה) גבריאלה אבני נולדה בתאריך: 12.4.1947.

בעיר תל אביב, התחתנה עם יוסי אבני בתאריך: 6.4.1971.

למדה רפואה ועבדה כרופאה מומחית,במחלקת הרדמה בבית החולים "העמק" בעפולה כיום היא בפנסיה.

סיפור מהילדות:

"באוסטריה,(1957) בגיל 10 אם רוצים ללכת לגימנסיה (תיכון) לשמונה שנים צריך להירשם בחופש הגדול או לפני ואחר כך לבוא לבחינת הקבלה.

במחשבה עכשווית אני חושבת שחשדתי שההורים שלי לא רוצים שאני אלך לגימנסיה אלא לבית ספר עממי עד גיל 14, בשביל שאחרי זה אוכל לעבוד בעבודות ידיים כמו פקידה, תופרת כל זה בשביל שאני אהיה מסוגלת לפרנס את עצמי לבד ובדרך עצמאית.

תפסתי את ההזדמנות שאבא של החברה הכי טובה שלי נסע איתה להירשם בגימנסיה אני שכנעתי אותו שיקח אותי להירשם גם.

באוסטריה בשנים האלה הכל היה הרבה יותר רשמי  ומסודר. אחר כך כשאמא שלי הבינה מה קרה, היא הייתה מבוהלת וישר נסעה איתי לדבר עם מנהלת בית הספר, אבל מנהלת הבית ספר הרגיעה אותה ואמרה שהתנהגתי בסדר ועם חינוך יפה.

ולבסוף הלכתי לגימנסיה וכך התחילו חיי הלימודיים בהצלחה."

הזוית האישית

נהנתי מאוד מחוויה זו. למדתי, התעניינתי, חקרתי והכרתי את סבתי יותר טוב את הילדות שלה ואת החיים שלה

מילון

גימנסיה
אז היה יסודי עד כיתה ח' ומכיתה ט' ואילך קראו לזה גימנסיה. לא היה חובה ללכת לשם זה היה לאנשים שרצו ללמוד משהו כמו רופא, או עורך דין ופחות מקצועות כלכלת בית כמו בישול וכ"ו

ציטוטים

”וכך התחילו חיי הלימודיים בהצלחה“

הקשר הרב דורי