מאגר סיפורי מורשת

שמי בניה כהן, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבתי, אדית אסתר רואה (טפירו) ז"ל, במאגר המורשת של התכנית.

אדית נולדה בשנת 1952 במקנס שבמרוקו. לאדית הייתה תאומה זהה, שמה – שושי. בגיל 4 עלתה לארץ עם משפחתה. הוריה רצו מקום קרוב לדודיהם שגרו בחיפה והמליצו להם לגור בטירת הכרמל. כך גרו בדירה קטנה וצפופה שנים עשר אחים. מרדכי, אביה של אדית, פתח מכולת בשכונה ואימא של אדית הייתה עקרת בית. אדית היתה תלמידה מצטיינת בכל התחומים ובייחוד בספורט.

בסוף התיכון אדית למדה לתואר ראשון בחינוך גופני. באותה תקופה בערב ריקודי עם הכירה את בעלה אבי רואה, שהיה סטודנט ב"טכניון". לאחר חצי שנה הם התחתנו וגרו במעונות הסטודנטים של הטכניון. לאחר חצי שנה אמי ליאת נולדה ותוך שנה הם עברו לפתח תקוה, שם דוד שלי ליאור נולד. כעבור זמן קצר הם עברו ליישוב כוכב יעקב. כשהם הגיעו, היו בישוב רק ארבעה קראוונים. הם התמודדו עם קשיים רבים: פיגועים וטרור וגם נזילות והפסקות חשמל. אדית מצאה בית ספר ללמד בו חינוך גופני. דוד נדב נולד ולאחר מכן גם דודה מיכל הגיעה לעולם. הם התחילו לבנות בית כנסת בישוב ולאחר מכן הם עברו לבית קבע, אז נולדו הדודים צורית ומישאל. במשפחה המאושרת היו שני הורים ושישה ילדים חמודים.

אבי עבד בתעשיה האווירית ובנה מטוסים ואדית עבדה בבית ספר כמורה לחינוך גופני. שניהם היו מסורים מאוד לעבודתם ובמקביל פיתחו את חיי הקהילה בישוב כוכב יעקב. אדית היתה מסייעת למשפחות בקליטה, ולנשים בגידול הילדים הרבים. אדית גם הקימה חוג נשים להתעמלות ושמירה על הכושר, ובנוסף עסקה גם ב"שמירת הלשון". אבי עבר לעבוד בקידום ההתיישבות וסייע רבות לבניית יישובי חבל בנימין.

לפני עשרים שנה, ביום ראשון בבוקר י"ט אדר, אדית נסעה לעבודה בעופרה ועל הדרך היא העלתה איתה טרמפ שתי נערות אחיות. הדס ויעל בן סעדון, מהיישוב מעלה מכמש. בצומת הכניסה לאזור תחנת הדלק של כוכב יעקב פגעה בהם משאית. שלושתן נהרגו במקום. בני המשפחה ותושבי הישוב הוכו בתדהמה, וצער כבד ירד על היישובים. למרות שחלפו עשרים שנה, כולנו מאוד כואבים את לכתן. לזכרה ולזכר שתי הנערות הקימו אנדרטה במקום התאונה, קיימו מירוץ לזכרן וקראו לבית הספר בכוכב יעקב על שמה של אדית: "אורות אדית".

למרות הכאב והצער העמוק, המשפחה המשיכה והתפתחה ואנו הנכדים משתדלים ללמוד על דמותה של הסבתא המיוחדת שלא זכינו להכיר בחייה. אני לומד מהדמות המיוחדת הזו של סבתא שלי שהתכונות של החריצות, היוזמה ורצון לסייע תמיד לאנשים ולהמשיך ולהתקדם גם בקדושה, הן תכונות שאנשים רבים זוכרים למשך שנים רבות, אפילו אחרי שהאדם נפטר.

הזוית האישית

בניה הנכד המתעד: בזכות תכנית זו למדתי יותר על סבתי אדית רואה ועל משפחתה. יש דברים שפעם לא ידעתי עליהם ופתאום הדברים מתגלים. עכשיו אני מבין כמה צער זה יכול לגרום כשאדם פתאום נפטר.