בלי הפסקות
שמי שלמה כהן, נולדתי בסאנמרטין שבפרו. היינו 7 אחים. מאז שאני זוכר את עצמי אני רק עובד כדי לשרוד. אבא שלי נפטר כשאני הייתי מאוד צעיר, אמא
שלי הייתה צריכה לעבוד לבד, ואני והאחים שלי בחרנו לצאת לעבוד, כי אישה אחת לבדה לא תצליח להחזיק 7 ילדים. כל שבוע הייתי עובד
במקום שונה, כי אתם יודעים, מי היה רוצה לקבל חבורת ילדים קטנים לעבוד? עבדתי תקופה עד שהגעתי לגיל ההתבגרות משם עברנו אני
ומשפחתי ללימה, העיר הבירה, כי ידענו ששם יהיו לנו יותר אופציות עבודה. למען האמת כולם חושבים שילדים כמוני היו עוזבים את בית
הספר בשביל לעבוד, אך לא אני. נשארתי, למדתי, סיימתי את הלימודים וגם עבדתי באותו הזמן. אך הלימודים לצערי לא לקחו אותי לשום מקום. אחרי
שנות הלימודים שלי אני חייב להמשיך לעבוד למצוא דרך לשרוד בעולם הזה. לאחר מספר שנים אחרי כל כך הרבה זמן של עבודה ללא הפסקה
אני מגלה שחלק ממשפחתי, בני דודים התחילו לדבר על העליה לארץ. אני אמרתי לעצמי אני חייב למצוא דרך לגדול, אז קפצתי ישר על
ההזדמנות. אני, למען האמת, לא מגדיר את עצמי כמישהו אמיץ או חזק, להפך אני מגדיר את עצמי פחדן. ברחתי, ברחתי מהכל, ברחתי מהמשפחה
שאני בניתי, עזבתי אותם אבל אלו החיים שלי.
הזוית האישית
דוד: מעניין, אך לפעמים גם מאכזב. למדתי המון דברים שלא ידעתי על משפחתי, גם דברים רעים אבל זאת המציאות.
מילון
sin Descansoבלי מנוחה בספרדית
ציטוטים
”אמרתי לעצמי אני חייב למצוא דרך לגדול, אז קפצתי ישר על ההזדמנות - לעלות לארץ“