מאגר סיפורי מורשת

שמי נוגה עציץ, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי, בלה קנייבסקי ואת סיפורה תיעדתי.

סבתא בלה מספרת לנוגה

נולדתי בילטה שברוסיה. אני יודעת את השפות רוסית אנגלית ועברית. יש לי אחות שגרה בילטה בשם ויקטוריה. אני הייתי טובה בשחמט והייתי אלופה של קרים בשחמט בין נשים. אני התרגשתי מהרגע שבו יורי גגרין, האסטרונאוט הראשון, טס לחלל. הוא היה הקוסמונאוט הסובייטי, האדם הראשון בהיסטוריה שהיה שהיה בחלל, והראשון שחג סביב כדור הארץ בשנת 1961 בחללית "ווסטוק 1".

הייתי מצטיינת בלימודים והמקצועות האהובים עליי היו מתמטיקה וכימיה. הייתי בתנועת נוער לאומית. לא הייתה לי חיית מחמד. אני אהבתי לאכול קציצות. אבא שלי היה רופא ואימא שלי הייתה אחות.

 בצעירותי

ביאלטה, בחורף ירד הרבה מאוד גשם ואפילו לפעמים ירד שלג. בבית שלי לא היה מזגן, היה חימום מרכזי, והיה גם תנור חימום. היו לפעמים הצפות חזקות, פעם או פעמיים בשנה. המאכל והמשקה האהובים עליי בחורף הם מרק חם, תה חם וחלב חם. לפעמים היו הפסקות חשמל בגלל גשם חזק ורוח חזקה. ביטלו לנו לימודים רק בזמנים שהיה גשם חזק ורוח חזקה וגם אם ירד שלג חזק שהיה אפשר להחליק בו.

ההיכרות עם סבא גרישה

בגיל 18 למדתי את תחום הקרקעות והמים באוניברסיטה במוסקבה. במוסקבה טיילתי הרבה, הלכתי לקונצרטים, ולתערוכות ופגשתי את סבא שלך, גרישה, במסיבה של סטודנטים ביום האישה הבין-לאומי.

באותו זמן הייתי צריכה לעשות עבודה על מיפוי קרקעות ואז נסעתי אל מגדן (נמצא על החוף של האוקיינוס השקט במזרח הרחוק של רוסיה). נסעתי עם קבוצה לטייגה (זה יער בצפון), ברכב שטח עם קבוצה של האקדמיה למדע של המזרח הרחוק ועשיתי מיפוי קרקעות בקולימה. אחרי שחזרתי מההתמחות המשכתי ללמוד באוניברסיטה. אחרי שנה התחתנתי עם גרישה.

העלייה לישראל

אני וסבא עלינו לארץ בשנת 1990 ממוסקבה שברוסיה. אני וסבא עבדנו בתחום המחשבים. עלינו לארץ במטוס, בדרך עשינו עצירה בהונגריה. השארנו את כל החפצים שלנו בדירה. כאשר נחתנו הגענו לעיר ראשון לציון. בארץ אני עבדתי במעבדה וסבא עבד במחשבים.

הזוית האישית

הנכדה נוגה: אני מאחלת לסבתא רק בריאות וטוב ושנמשיך להיפגש ולשחק ביחד.