מאגר סיפורי מורשת

שמי בלהה, שמות הוריי הם בת-שבע וישעיהו. אני ילדת סנדוויץ', יש לי שני אחים. לאחי הגדול קוראים יצחק ולאחי הקטן מוטי.

התחביבים שלי כילדה היו ציור, שירה ורקמה. כשהייתי ילדה, גרנו בכפר סבא והיה לנו בית פרטי, סביב הבית היו לנו עצי זית, לימונים, תפוזים וקלמנטינות. לחלק מהחברות שלי היה בבית פרות ותרנגולות, והיינו רואים איך חולבים את הפרות ואת התרנגולות מטילות ביצים. שמות החברים והחברות שלי בילדות היו: גיורא, שמוליק, חוה, מרים, אסתר וסעדיה.

המאכל האהוב עליי ומשחקים שאהבתי כילדה

אכלתי גלידה, אבטיח, שמנת ורגליים של עוף. אהבתי לשחק במונופול, קלפים, דמקה, שחמט, קלאס וקפיצה בחבל. חוץ מזה, גם אספנו מהעיתונים תמונות של מאכלים. בנוסף, בגיל הנוערים שמענו תקליטים של הזמרים המפורסמים בזמנו כמו אלביס, פול אנקה וקליף ריצ'רד.

לימודיי בבית הספר

אהבתי ללמוד עברית, ציור ואהבתי מאוד שיעור זמרה. בגיל הנעורים עברנו מתל אביב לבת ים והייתי צריכה לעבור בית ספר, זה היה לי מאוד קשה, אבל בסוף הכרתי חברים חדשים. בסוף התיכון פרצה מלחמת ששת הימים.

חגים ומסורת בבית הוריי

את רוב החגים חגגנו בבית אבל את פסח תמיד חגגנו אצל סבא וסבתא שלי עם כל האחים והאחיות של אבא שלי. מהמשפחה של אימא שלי לא היו הרבה אנשים, כי רובם נהרגו באירופה, במלחמת העולם השנייה. מהצד של אבא שלי היה לנו ניגון מיוחד בשבת אחרי ברכת המזון. מצד אימא שלי היו מאכלים מיוחדים כמו כבד קצוץ ומרק עוף טעים.

כשהייתי בגן חגגו לי יום הולדת והביאו לי מתנות קטנות וכל מי שהיה לו יום הולדת היה תורם כסף לקרן קיימת לישראל לתוך קופה מיוחדת.

שירות לאומי

לא עשיתי צבא. במקום זה עשיתי שירות לאומי והתנדבתי לעזור למורים בבית ספר יסודי בבת ים.

הקמת משפחה

התחתנתי בגיל 22 עם בחור נחמד ונולדו לנו ארבע בנים. היום אני סבתא לנכדים ונכדות ואפילו יש לי נין בן חצי שנה.

חלום ילדות

רציתי להיות זמרת, לא ממש הגשמתי את החלום שלי. אני אוהבת לשיר ואני שרה במקהלה. הצלחתי להקים משפחה שאני מאוד גאה בה.

לסיכום

עברנו גם תקופות קשות, כמו מגורים רחוקים מהמשפחה ומלחמות שונות. ראיתי שאני יכולה להתמודד עם הרבה משימות, עזבתי את מקצוע ההוראה והתחלתי לעבוד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

המסר שאני רוצה להעביר לדור הצעיר הוא, שתמיד צריך לשאוף ליותר ולהשקיע כמה שיותר כדי להגיע להישגים. לשמור על המסורת מבית אבא ואימא ולזכור שהמקום שלנו הוא ארץ ישראל.

הזוית האישית

בר הנכדה המתעדת: אני רוצה לומר לסבתא תודה על הסיפור, ושהיא הסבתא הכי טובה בעולם!