מאגר סיפורי מורשת

נולדתי במושב סגולה להורי יחזקאל ז"ל ונחמה. אבי הגיע בשנת 1942 לארץ ישראל ברגל מעירק כשהוא רק בן 15. אמי נחמה נולדה בישראל, דור רביעי בארץ למשפחה שהייתה חלק מבניין הארץ וחלק מההגנה על עצמאותה, בשרות הפלמ"ח וגם בגדודי הפרדות של הצבא הבריטי. הורי היו ממקימי מושב סגולה. במושב סגולה נולדתי וגדלתי ועד היום אני חי שם.

ילדות במושב סגולה

משחקי החברים התקיימו על כביש הכורכר במושב. המשחקים ששיחקנו היו: כדורגל, גולות, מחניים, טירו, חמש אבנים, הקפות ועוד משחקי חברה. הלימודים התקיימו בבתים פרטיים של חברי המושב, מפני שהיו מעט מאוד תלמידים מכל שכבת גיל. העבודה בשדה הייתה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום. העבודה  במשק  הייתה חובה. אנחנו הילדים עבדנו לפעמים ברצון ולפעמים כי היינו חייבים. עבדנו בלול תרנגולות מטילות ביצים, בשדות ובחליבת העיזים שרעו בחצר. לעיתים היינו יוצאים לשדות לקטיף עגבניות, מלפפונים, אפרסקים ולשתילת פרחי נוי וקטיף.  אפילו עבודה של ניכוש עשבים הייתה מטלה של הילדים. אני לא ממש אהבתי את עבודות המשק, וניסיתי בכל דרך אפשרית לברוח מעבודות אלו.

בית הספר "מבואות ים" במכמורת

סיימתי 8 שנות לימוד במושב. בגלל שלא ממש למדתי בביה"ס היסודי לא יכולתי להמשיך ללמוד בבי"ס טוב באזור. יכולתי רק ללכת לפנימייה, והורי רשמו אותי לפנימיית "מכמורת", בית ספר ללימודי ימאות, שם למדתי 4 שנים. בביה"ס היה מעגן סירות וחוף מדהים. שלוש שנים למדתי במכמורת לימודים פרונטליים ובשנה הרביעית שטנו לאירופה ולאפריקה במשך שנה שלמה. היינו חבורה נחמדה והייתה לי חוויה טובה ללמוד במכמורת.

השירות הצבאי

לאחר הלימודים במכמורת התגייסתי לחיל הים. שרתי בבסיס "בת גלים" כלוחם בספינות טילים. ספינות הטילים הגיעו דרך צרפת, מנמל שרבורג בחשאיות וללא הסכמת הצרפתים בגלל אמברגו שהיה על ישראל. אני שרתי על הספינה "סופה" בתפקיד מוכ"ם. בתפקיד זה הייתי אחראי לבדוק במרחב שבו המכ"ם קולט ספינות זרות בטווח של 100 ק"מ וכן מטוסי אויב. היה עלי לדווח האם הספינה שראיתי במכ"ם היא ספינת עמית או אויב. תפקיד זה דרש ממני ערנות ואחריות רבה. במקרה של ספינת אויב היה עלי לדווח על נקודת אויב, ומערכת האש של הספינה דאגה לשלוח טיל ולהשמיד את ספינת האויב. בספינה היינו לעיתים מובילים את חיילי המודיעין לבצע האזנה או לקבל מידע מול חופי סוריה ולבנון. בנוסף, חיילי קומנדו משייטת 13, היו מצטרפים אלינו לספינה ואנחנו הובלנו אותם לפעולות התקפיות בשטח האויב, לפעולות של חיסול אנשי פתח או ראשי הטרוריסטים, או הברחת יהודים  שחיו בסוריה או לבנון  והבאתם לארץ ישראל. בנוסף שטנו על הגבול הימי תדיר על מנת למנוע כניסה של מחבלים או ספינות אויב לשטח ישראל.

מלחמת יום הכיפורים

ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים ארבנו לספינות המצרים מול ספינות ליד ימת ברדוויל בסיני. בשעה 22:00 הבחנו בכמות אדירה של 16 ספינות טילים מצריות שירו עלינו עשרות טילים במרחק של 50 ק"מ מהם. את כל הטילים הצלחנו להסיט באמצעים שעמדו לרשותנו. על מנת לשגר את הטילים שלנו כנגד האויב היינו אמורים להתקרב לטווח של 25 ק"מ מול ספינת האויב ולכן רדפנו אחריהם במהירות רבה, תוך סיכון רב של חיינו. כשהגענו למרחק הדרוש ירינו טילים והצלחנו להשמיד את כל 16 ספינות האויב.

ביום השני למלחמה שטנו מול חופי סוריה. מתוך נמל לטקייה בסוריה יצאו 8 ספינות טילים של האויב שאותם השמדנו מהר.

מהיום השלישי שטנו במים הלא-טריטוריאלים של ישראל לאורך חופי סוריה לבנון ומצרים ללא כל הפרעה.

הזוית האישית

סבא שלמה: הייתה חוויה מעצימה להגיע לכאן לביה"ס ליהנות מחברתו של נכדנו האהוב ולשתף אותו בסיפור שלי מגיל הצבא. הנכד עילאי בחר מאיזה תקופה לשתף. עילאי: היה לי מאוד כיף להיות עם סבא וסבתא בזמן הלימודים ולשמוע את סיפור חייו של סבא.