מאגר סיפורי מורשת

בזכות תכנית הקשר הרב דורי, בה משתתף השנה אברהם גרינברג, יחד עם התלמיד פדיה, מצא אברהם את תמונות אימו.

 אברהם גרינברג  משתתף בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר אמירים באשדוד

כתבה רחבה "בגיל 75 סגר מעגל", פורסמה באתר: "אתר אשדוד 10", קישור לכתבה של בר רבינוניץ , יום חמישי, 31 דצמבר 2015

"40 שנה אחרי, הוא מצא תמונות אימו. אברהם גרינברג, בן 75, מאשדוד גדל אצל אמא חורגת לאחר שהוריו נפטרו ואז נשלח לבית יתומים במהלך מלחמת העולם השנייה. 

אברהם גרינברג, בן 75, מאשדוד גדל אצל אמא חורגת לאחר שהוריו נפטרו ואז נשלח לבית יתומים במהלך מלחמת העולם השנייה. במסגרת פרויקט פשוט למדי עם תלמידי כיתה ו' בבית הספר 'אמירים' באשדוד, הוא נחשף באופן מקרי באינטרנט, בתמונות אימו החורגת שגידלה אותו חלק מהזמן. את אימו הביולוגית הוא לא ראה מעולם, אבל זה הספיק לו כדי להיזכר בסיפור המטלטל של חייו".

קישור לכתבה של בר רבינוניץ אתר אשדוד 10, יום חמישי, 31 דצמבר 2015

"זה סיפור מרגש ומדהים שסוגר מעגל עבור אברהם גרינברג בן ה-75 מאשדוד. על פי הרשומים לפחות, אברהם הוא יליד רוסיה. אימו הביולוגית, שרה אהרונוביץ, נפטרה בגיל צעיר מאד ואביו, הרמן גרינברג, קצין בצבא פולין, גידל אותו יחד עם אישה אחרת, חיה גרינברג, בה התאהב בזמן השהייה במחנות במהלל מלחמת העולם השנייה.

אברהם לא היה מודע לכך שאימו הביולוגית נפטרה, ומי שמגדלת אותו היא בעצם אימו החורגת. "כל הזמן היו שמועות במחנות שחיה היא לא אמא שלי. אנשים היו מלטפים לי את הראש ואומרים 'מסכן, יתום'. אבל אני לא האמנתי" מספר אברהם.

בגיל 36 נפטר אביו, לאחר שנמצא בבטנו גידול סרטני. אברהם היה בסך הכל בן 10. אימו החורגת הכירה בן זוג אחר שלא היה מעוניין באברהם והיא נאלצה לשלוח אותו לבית יתומים. "הוא היה אומר לאמא שבגלל שהוא רוצה להתחתן איתה, הוא צריך לגדל את הילדים שלה, אבל לא הייתי הילד שלה לכן לא הסכים לקבל אותי. למרות שהייתי הבכור במשפחה, בכל פעם שאימי היתה מחלקת קוביות שוקולד, אני הייתי מקבל רק אחד לעומת אחיי ואחיותיי שקיבלו יותר. כששאלתי מדוע היא היתה אומרת 'גוף יותר קרוב מגופייה'. כלומר, האחים שלך הם מגופי ואתה לא".

זמן מה לאחר שהגיע לבית היתומים של יאנוש קורצ'אק, התקשרה אימו וביקשה לשוחח עימו. "היא ביקשה שאחזור ואעלה איתה לישראל. לא אשכח שאמרה לי 'הבטחתי לאביך שאשמור עליך. לא אסכים להתחתן איתו בלעדיך".

האנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'ק בחצר בית היתומים  

ואכן, אברהם הוזמן לבית המשפט בעקבות הבקשה לעלות לארץ. "השופטת ביקשה שאחתום על טופס כלשהו ולא הבנתי מדוע. כששאלתי היא הסבירה לי שאימי חיה, היא לא האמא הביולוגית שלי ופתאום הכל התחבר לי. תמיד הייתי ילד סקרן וכל פעם הייתי מציץ לקופסת הנעליים של אימי, שם היו תמונות. הבחנתי ב 2 תמונות עם אישה שלא הכרתי. כששאלתי מי זו, ענו לי שזו חברה של אימי. לימים התברר שזאת אימי הביולוגית".

אברהם ואימו חתמו על הטפסים ועלו על אונייה היישר לעיר קריית גת. "שנה וחצי מאז שהגענו הגיע גם בן זוגה של אימי ואני ידעתי שלא אוכל להישאר יותר יחד איתה. עזבתי שוב לבית יתומים בניצנים ולאחר מכן התגייסתי לחיל הנדסה בצבא".

אחת התמונות שעוררו את הזכרון הקשה

בגיל 22 התחתן אברהם עם אישתו והם חיים יחד עם היום עם 3 ילדים ו-8 נכדים. לפני 8 שנים הם החליטו לעבור לאשדוד כדי לגור ליד בתו. לפני 40 שנה נפטרה אימו החורגת. סמוך לחנוכה, אברהם קיבל טלפון מחברתו אוולין.

היא סיפרה לו על בית הספר 'אמירים' ברובע ח' ועל הפרויקט הרב דורי. פרויקט מיוחד בו הם מחברים בין מבוגרים לתלמידי כיתה ו'. המבוגרים לומדים לעבוד עם מחשבים והתלמידים סופגים את סיפוריהם המרתקים של המבוגרים. יחד הם מעלים את הסיפורים החשובים לאתר בית התפוצות, כדי לשמר את המידע וההיסטוריה של עם ישראל.

אברהם התעניין והחליט להצטרף. ביומו הראשון בפרויקט הוא קיבל בדואר הזמנה להגיע למסיבת חנוכה עם ארגון יוצאי ורשה בישראל. הוא ביקש מחברו בן ה-11 לפרויקט לברר על ההזמנה ולהיכנס לאתר האינטרנט של הארגון. לאחר שיטוט קצר מאד באתר, אברהם והתלמיד, פדיה, לחצו במקריות מוחלטת על מצגת, אחת מיני רבות באתר ונדהמו לגלות תמונות של אימו החורגת. תמונות שמעולם לא ראה."

"אברהם התרגש מאד והחל לבכות" מספרת לימור, מנהלת הפרויקט בבית הספר 'אמירים' "אפילו קצת נלחצנו ושקלנו להזמין לו אמבולנס. הרגענו את אברהם, הבאנו לו משהו לשתות והוא החל לספר את הסיפור המדהים שלו. אני מאמינה שזה גורל, לא יכול להיות אחרת".

לסיכום אומר אברהם "חשוב לי לומר שאני חלילה לא כועס על אימי החורגת. אני יודע שכל אחד במחנות התנהג אחרת, כדי לשרוד וזאת הייתה הדרך שלה. עד היום, למרות שבניה הביולוגים לא הולכים לקבר שלה, אני הולך עם פרחים ומדליק לה נר. אני אוהב אותה אהבה גדולה. יש הרבה אנשים שלא רוצים לדבר על מה שקרה להם במחנות ובחיים בכלל, אבל אני תמיד אומר שחשוב לדבר ולפרוק כי זו הדרך הטובה להתמודד עם הזוועות".

כיום אברהם גרינברג חי בנחת עם אישתו, ילדיו ונכדיו, ברובע א'. הוא ממשיך לחפש בכל העת עוד חלקים על עברו ועל חלקים במשפחתו שהוא לא מכיר "אני מקווה שאוכל לטוס לוורשה. יש שם 'יד ושם' ענק ואני בטוח ששם אמצא הכל, גם על אימי הביולוגית". לעיתים הוא יוצא למשלחות לגרמניה עם בתי ספר ולא מפסיק לחייך. "זה מצחיק כי מצד אחד אני כל הזמן רוצה לשכוח ומצד שאני אני רק רוצה לזכור."

 העשרה

הכתבה המלאה אתר אשדוד 10, קישור לכתבה של בר רבינוניץ , יום חמישי, 31 דצמבר 2015

בית היתומים של יאנוש קורצ'אק: "בית היתומים היהודי בהנהלת יאנוש קורצ'אק פעל בוורשה משנת 1911 ועד אוגוסט 1942. שותפתו העיקרית של קורצ'אק בניהול המקום הייתה סטפניה וילצ'ינסקה (1899 – 16 באוגוסט 1942). בית היתומים עבר בין בניינים שונים מספר פעמים, עד לסגירתו, כאשר נלקחו הילדים וסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. בית היתומים היווה ניסיון ראשוני, מוצלח וממושך בחינוך דמוקרטי בעולם".

קישור לפוסט בבלוג "רשמים וחוויות"

מורה מובילה תכנית קשר רב דורי לימור בן ארירכזת תכנית יישובית ניצה דה פורטותשע"ו