מאגר סיפורי מורשת

אני שרה גולדברג, סבתא של דבורי רוזנשיין.

נולדתי בשנת תשי"ב להוריי ישראל יצחק ויוכבד זלמנוב, נקראתי על שם שרה אמנו, נולדתי בבית הרפואה צריפין (אסף הרופא-שמיר) שעל יד כפר חב"ד. אני השנייה במשפחתי, לאחיי ולאחיותיי קראו: רבקה, שרגא, שמוליק, מוישה, מענדל וירחמיאל.

גרתי בכפר חב"ד, וגדלתי שם עד גיל תשע עשרה. למדתי בבית ספר היסודי, תיכון וסמינר למורות ב"בית רבקה" שבמקום מגוריי, כפר חב"ד.

רציתי לספר על כמה תחנות בחיי שניתן לראות בהם את כוחו וברכתו של הרבי!

שליחות

כשהייתי בכיתה יב' זכיתי להיות במחיצת הרבי ולהיכנס ליחידות הראשונה שלי עם הרבי. ביחידות זו קיבלתי הוראה מפורשת מהרבי: "עליך לעשות חשבון מכל הכוחות והכישרונות שלך ולנצל לחינוך!" קיבלתי בשמחה כי ידעתי שהוראה של הרבי היא שליחות וגם נותנת כוח וברכה להצלחה במילוי המשימה.

איטליה

לפני שהסתיימה השנה השנייה של לימודיי בסמינר, התקשר אלי דודי הרב גרשון מענדל גרליק, שהיה שליח הרבי ורב בעיר מילאנו שבאיטליה, וביקש שאבוא בהקדם למילאנו, כדי לעבוד בחופשת הקיץ בקייטנה, ואחר כך להישאר שם להיות מורה בבית ספר היהודי שנפתח בעיר.

כבר כאן הרגשתי כיצד ההוראה שקיבלתי מהרבי מתחילה להתבצע מיד. כמובן, ששאלתי את הרבי האם לקבל את ההצעה? וקיבלתי את ברכתו הקדושה. יום למחרת מסיבת הסיום של הסמינר טסתי לאיטליה לבצע במהירות את הוראת הרבי.

ניו יורק

לקראת חג שבועות בסיום השנה של עבודתי באיטליה, נסעתי לרבי גם אמי הגיע לרבי. באותו זמן זכיתי להיכנס פעם שנייה ליחידות ולקבל את ברכותיו הקדושות של הרבי. אמי נכנסה ליחידות מיד אחריי, והיא הופתעה לשמוע מהרבי, שאני צריכה להישאר בניו יורק ולא לחזור לארץ (בשונה מהתוכנית שהייתה לנו). שמחתי מאוד לשהות במחיצת הרבי עוד. נשארתי לגור אצל בני דודים. הבנתי שעלי למצוא עבודת הוראה וחינוך בניו יורק.

פניתי לשני בתי ספר, ולהפתעתי שניהם הודיעו לי, שהם מעוניינים שאעבוד אצלם "חשוב להם מורה מישראל!" כך אמרו! (בית ספר אחד בלונג איילנד והשני במנהטן), המהירות של מציאת מקום עבודה במשרה מלאה הוכיחה לי שוב את כוח ההוראה והברכה של הרבי.

יש לציין, שקיבלתי יחס מיוחד בשני בתי הספר הנ"ל. הבנות הגיעו באוטובוסים לחתונה שלי לקבלת פנים ורקדו ושימחו אותי מאוד. באחד מבתי הספר ערכו לי שבע ברכות, וכשיצאתי לשליחות לארץ, ערכו לי מסיבת צאתכם לשלום!

מגדל העמק

בשנה הראשונה לשליחותי במגדל העמק עבדתי במגדל אור כמורה. בסוף השנה אמר לי הרב גרוסמן (רב העיר של מגדל העמק), שיש בעיר בית ספר ממלכתי דתי, שמחפשים עבורו מנהל. הוא המליץ עלי בפני המפקחת, ותיאם לי פגישה אתה.

בראיון אמרתי למפקחת שלמדתי רק שנתיים בסמינר, ושיש לי תעודה של מורה מוסמכת בלבד. היא ענתה: "זה בסדר גמור". אמרתי לה, שבית ספר זה הוא מעורב בנים ובנות, ולא מתאים לי לקחת את הניהול. אלא בתנאי, שיהיו כיתות נפרדות לבנים וכיתות נפרדות לבנות. והיא הסכימה! אמרתי לה, מכיוון שפיצלנו את הכיתות, יהיה צורך במורות נוספות, ואני ארצה לבחור את המורות החדשות. היא הסכימה! המשכתי לומר לה, שבחודש הראשון ללימודים (בתשרי) אני מתכננת לנסוע לרבי מליובביטש עם כל המשפחה שלי. להפתעתי גם את זה אישרה!

לאורך כל הריאיון הרגשתי, שהרבי נמצא ממש איתי. הסכמתי לקחת את התפקיד על עצמי וב"ה, יחד עם המורות, המחנכות, שליחות הרבי הצלחנו לחזק את המקום ביראת שמים!

הזוית האישית

סבתא שרה: אני מודה לקב"ה על הזכות לקבל שליחות והוראה ברורה מהרבי. יהי רצון שאמלא המשימה כרצון הרבי הקדוש!

דבורי: באבי שלי חיזקת אותי בהתקשרות לרבי. למדתי כמה חשוב לציית להוראות של הרבי! ולמדתי שעם כל הוראה באים הכוחות והברכות! הלוואי, שגם אני אצליח למלא את השליחות שלי לנחת רוח לרבי!