מאגר סיפורי מורשת

שמי נגה אפרת. אני משתתפת בתוכנית הקשר הרב דורי. לתיעוד הסיפור במאגר המורשת, בחרתי לראיין את סבתא בת שבע מצד אבא .

סבתא נולדה בשנת 1951 בקיבוץ עין גב בישראל ,היא למדה בבית ספר לבנות בלבד. בזמנה הפנוי היא אספה עטיפות של סוכריות, ושיחקה עם חברים מחבואים, חבל קפיצה ,תופסת, קלאס ועוד. היא אהבה לבלות הרבה זמן עם אבא שלה והיה לה קשר טוב מאוד איתו .

בצבא סבתי השתתפה במלחמת ששת הימים, וביחד עם חברותיה ארגנה יחידה שנקראה חיב"ה, כלומר חיילות בשירות המשטרה. לאחר השירות הצבאי, היא התחתנה ונולדו לה ארבעה בנים (אחד מהילדים הוא אבי – הבכור מביניהם) ועד היום הם גרים בקיבוץ. במהלך השנים סבתא עבדה בעבודות שונות בקיבוץ. אני מאוד אוהבת לבקר את סבא וסבתא בקיבוץ, אנו פוגשים את כל המשפחה, ויש לנו זמן איכות משפחתי ביחד.

לסבתא רבא שלי, אמא של סבתא, הייתה מטפלת מהפיליפינים. במהלך השנים נוצרו קשרים קרובים בין המטפלת למשפחה, ואחד הכישורים, מיני רבים שהיו לה, הוא להכין דמויות מקיפולי נייר, אוריגמי. לאות חיבה היא הכינה עבור סבתא שלי, בובה אשר השמלה שלה מורכבת מעשרות קיפולי נייר. בובה מאוד מאוד מרשימה.

חלפו השנים, סבתא רבא שלי נפטרה, המשפחה נאלצה להיפרד מהמטפלת שלה, אך בובת הנייר נשארה, והיא המזכרת שנשארה לנו מסבתא רבא. חלפו עוד מספר שנים, וסבתא שלי העניקה את הבובה לי ולאחותי הגדולה, כיום הבובה מונחת בחדר שלנו.

הבובה היא המזכרת המיוחדת שנשארה לנו מסבתא רבא, בכל פעם שאני מביטה בבובה. אני נזכרת בסבתי, ואני מבטיחה לשמור על הבובה, ולהעביר אותה בהמשך גם לילדי.

הבובה מנייר שהכינה המטפלת של סבא רבה

הזווית האישית

נגה: היה מאוד כיף ומהנה ללמוד על סבתא שלי, ואפילו גיליתי שיש לנו תחביבים דומים.