מאגר סיפורי מורשת

רקע משפחתי, ההורים שלי נולדו בברטיסלבה בירת סלובקיה ליד נהר הדנובה, גובלת בין שתי מדינות אוסטריה ממזרח והונגריה בדרום.

אבא שלי נולד בשנת 1914, אמא שלי נולדה בשנת 1921, הורי עלו לארץ ישראל בשנת 1939. אמי נפטרה בשנת 2014, אבי נפטר בשנת  1998. משום מה כשכל אחד מהורי נפטר אני הייתי בצרפת ולא פה בארץ.

לאבא שלי היו 10 אחים, 3 עלו לארץ והיתר נשארו בסלובקיה, הוא היה הבן ה-5 מבין אחיו (עדיין יש לי בן דוד שגר בפראג). אמי עלתה לבדה לארץ ומשפחתה נכחדה בשואה, מלבד בת דודה אחת שהיתה בארץ.

הורי עלו להכשרה שנקראה חרייבה ליד חיפה, שם אבי עבד במאפיה, בתקופה של צנע, בארץ. אחר כך עברנו לקריית ביאליק, ואחר כך לקרית חיים. נולדו להורי 3 בנות,  כשאני הקטנה מביניהן. אמי היתה עקרת בית רוב שנותיה. היתה כבדת שמיעה וזה הקשה על חייה.

לאבא שלי היתה מכבסה מאחורי הבית שלנו, וכולם הכירו אותו, כי הוא היה מביא את הבגדים המוכנים לבית הלקוחות, באופניים.

אני זוכרת שחגגנו לאבא שלי יומולדת  80 והוא היה מאושר שהגיעו הרבה אורחים.

סיפור חיי

כשהייתי בת 10 ואחותי בת 14 היא הרכיבה אותי על האופנים בדרכה לשעור מנדולינה, אני ישבתי מאחור עם המנדולינה שנתנה לי לשמור עליה. תוך כדי נסיעה נכנס לשיח הגלגל החלק של המיתרים והמנדולינה נשברה. מאותו היום אחותי הפסיקה לנגן על המנדולינה, היא לא קיבלה מנדולינה חדשה.

אני כאמור נולדתי בקריית ביאליק כמו אחיותי, ההבדל ביני לבין אחותי הגדולה 10 שנים, ואני הקטנה והמפונקת.

חג חנוכה: כשהיינו ילדים היינו מכינים סביבונים מעופרת יצוקה בעבודת יד, ואבא שלי היה מכין לביבות הכי טעימות. עד היום בחג החנוכה המסורת שלנו פשוטה והכי טעימה אנחנו מכינים סופגניות ולביבות ביתיות כמו שאבא שלי היה מכין.

עברנו לקרית חיים שם למדתי בבית ספר יסודי ותיכון. לשומר הצעיר הגעתי בגיל 12 והתנועה הפכה  לכל עולמי, 3 פעמים בשבוע היו פעולות והיו לי חברים טובים וטיולים נהדרים.

הייתי מיועדת להצטרף עם גרעין שורק לקיבוץ רבדים, בצבא הייתי בנחל, בהאחזות ולאחר מכן הגענו לקיבוץ.

השירות הצבאי שלי מתאפיין בכך שהייתי עם גרעין בני נוער בגילי מתנועת השומר הצעיר, שהגיעו להיות חברים בקיבוץ רבדים.

היינו קבוצה של כ- 30 חברות וחברים שסיימו את בית הספר והתגייסנו כולנו לצבא, לנח"ל (נוער חלוצי לוחם). במסגרת השירות הצבאי קיבלנו הכשרה חקלאית בנוסף להכשרה הצבאית. כאמור היינו כולנו ביחד, בהאחזות שזה כמו קיבוץ בקטן, עם עבודה בשדה, בחדר אוכל, במכבסה ובכל הענפים האחרים.

זאת היתה הכשרה חקלאית לקראת בואנו לקיבוץ רבדים. עברנו גם הכשרה צבאית, הכוללת טירונות ארוכה, ישנו באהלים התאמנו בנשק צ'כי, כמו רוב החיילים בישראל.

תקופת היותנו בהאחזות הנח"ל, בצופר, אני זוכרת כתקופה היפה בחיי. לאחר מכן הגענו לקיבוץ רבדים והשתלבנו בחיי הקיבוץ. ברבדים הכרתי את איתן, שהגיע עם גרעין "שמש" מצרפת בשנת 1966.  התחתנו בשנת 1974 ובני הבכור נולד בשנת 1975, נולדו לנו ארבעה ילדים נהדרים שכולם גרים בקיבוץ, ויש לנו 8 נכדים מקסימים שמסבים לי הרבה אושר.

חפץ משפחתי, גדלתי בקריית חיים, ומאז שאני זוכרת תמיד היה ספר התנ"ך בתמונות בבית. כשהגעתי לרבדים לקחתי את הספר אלי הביתה לרבדים ומאז הספר מוצג בכוננית בסלון, ומזכיר לי תמיד את הורי.

הזוית האישית

ללי: היה לנו כיף להיות ביחד ונהנתי לשמוע את הסיפורים של סבתא. אני ממליץ לכולם להיות בתוכנית.