מאגר סיפורי מורשת

סבתא מרים לביא מספרת

השם המלא שלי היום זה מרים לביא. יש לי כינוי, סבא קורא לי מאמי, חברות קוראות לי ממוש…. היום לביא, שם המשפחה שלי, לפני שהתחתנתי שם משפחתי היה בליפנטי. נקראתי מרים על שם סבתא שלי מצד אבא שלי ויש לי עוד שתי בנות דודות שנקראו גם על שמה, זה היה מאוד מקובל אז לקרוא על שם סבתא לבנות ולבנים על שם סבא.

אני זוכרת את עצמי מגיל 4-5 לערך. גרנו בבית פרטי בבאר יעקב, עם חצר אחורית מאוד גדולה, שמזכירה לי ילדות מאוד מאוד כיפית. היה לנו כלב שחור שקראו לו שחורי, ומאוד מאוד אהבנו אותו

סבתא מירי והכלב שחורי

בערך בגיל 7-8 היה לנו בבית הספר שיעורי חקלאות. לימדו אותנו לגדל פירות ירקות ופרחים. אז החלטתי שבגלל שהייתה לנו חצר מאוד גדולה מאחור לגדל גינת ירק. אימא שלי עזרה לי עשינו ערוגות ושתלנו בניהם זרעים ושתילים. היה מאוד מוצלח גידלנו שם גזרים, עגבניות, בצל ירוק ואפילו הצלחנו לגדל כמה אבטיחים. בחצר הגדולה הזו הייתי מבלה הרבה בילדות. אפילו גידלתי שם אפרוחים קטנים וצהובים שהפכו להיות תרנגולות גדולות מאוד.

בערך בגיל 12 עזבנו את הבית הפרטי ועברנו לדירה בעיר חולון.

שם בבית הספר הכרתי המון חברים חדשים והייתה לנו ממש חבורה היינו יוצאים לסרטים והיינו עושים מסיבות והיה לנו כיף עד התיכון. גם בתיכון הכרתי חברים חדשים.

בגיל 18 התגייסתי לצבא ואז שירתי בתל אביב בחיל האוויר. היה לי שירות נחמד עם צוות מאוד נחמד שירות מאוד זורם וכיף.

 בתקופת השירות הצבאי

בגיל 20 השתחררתי מהצבא אז הכרתי את ארנון שאחר כך הפך לבעלי. יצאנו בערך שנה והוא הציע לי נישואין.

 ביום נישואי

סבא וסבתא בחתונה

התחתנו והקמנו משפחה. נולדו לנו שתי בנות ששימחו אותנו עם הרבה נכדים ויפים ומוצלחים ואנחנו מאוד מאושרים עם כולם.

מצורף בזאת קישור לסרטון youtube בו סבתא מרים לביא מספרת את סיפורה

הזוית האישית

סבתא מרים לביא: אישית אני תמיד שמחה לבלות זמן איכות עם יובל, נכדתי, אני מרגישה כי בעקבות החוויה יובל מכירה אותי מעט יותר ואולי את הדרך בה גדלנו.