מאגר סיפורי מורשת

סבתא רינה אוהב ציון  ע"ה נולדה ביזד שבפרס בשנת 1936, להוריה מלכה ושמואל נוארין.עיר הולדתה של סבתא נחשבת לעיר ראשית במחוז איספאן שבפרס המרכזית.

סבתא  עלתה לארץ בשנת 1964, גרה בנס ציונה עם סבא דוד אוהב ציון ז"ל ונפטרה בגיל 76. היא  הייתה אשת חסד נפלאה, תמיד היא הייתה קשובה לצורכי האנשים, נשים רבות סיפרו לה על הקשיים שלהן והיא עודדה אותן לבטוח בה' ונתנה עצות מחכימות. הן סמכו עליה משום שגם לה היו קשיים ובכל זאת הצליחה ב"ה להקים משפחה, חינכה את ילדיה ליראת שמים ובפרט שהייתה חכמה ואופטימית. רגישה במיוחד הייתה ליתומים ואלמנות, ולהם פתחה את ביתה ברוחב לב ובפנים מאירות. למרות שהמצב הכלכלי היה קשה, הם באו ואכלו משולחנה ולא חשו במחסור.

סבתא ז"ל נהגה לתת את שארית המזון לחתולים שהיו סביב ביתה. כן, גם עליהם ריחמה, הסבירה שיתכן שאלו נשמות שבאו בגלגול.

אימי מירי מספרת שבלילה הראשון לאחר פטירתה בזמן שהמשפחה ישבה שבעה, הגיעו חתולים רבים. למרות שכבר זמן רב שאין שם חתולים ברחובות,  הם יללו זמן רב. זה היה נשמע כמו בכי אמיתי של בני אדם. כך זה נמשך זמן רב, אמא חשה שגם נשמות אלה בוכות על פטירתה של סבתא הצדקת.

לסבתא הייתה אמירה מיוחדת שחינכה בה את כולנו, האימרה הלקוחה מעולם הצומח ומהטבע וכך הייתה אומרת:

 תשע"ו