מאגר סיפורי מורשת

שמי מזל אוסובסקי ונולדתי בטורקיה בשנת 1956.

אספר לכם על מנהג שהאכיל אותנו ועוד רבים כל ט"ו בשבט: ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, ומציין את ראש השנה למניין השנים של פירות האילן בארץ ישראל. לציון זמן זה כראש-שנה ישנה השפעה על קיום המצוות התלויות בארץ, הנוהגות בפירות האילן. ויקיפדיה

היה זה יום ט"ז בשבט וכמו אחרי כל ט"ו בשבט, אבא שלי והגיסים שלו החלו לאסוף את כספם לארוחת ט"ו בשבט הבאה.

איך עשו זאת אתם ודאי שואלים, בעזרת שש בש. שש בש הוא משחק לוח וקוביות לשני שחקנים. זהו משחק מזל ואסטרטגיה עם חשיבות למיומנות השחקן. לוח המשחק מחולק ל-24 "משולשים". לכל שחקן 15 אבני משחק בצבע אחיד, אך שונה מהצבע של היריב. האבנים ממוקמות בתחילת המשחק בצורה אופיינית. על השחקנים לקדם, כל אחד את אבניו, לעבר הרבע האחרון של הלוח בצד הסמוך אליו. ויקיפדיה.

כל פעם שהיה מפגש משפחתי, בפורים, בפסח, בשבועות, בל"ג ועומר, בראש השנה, וסתם בסופי שבוע, היינו נפגשים כל המשפחה, ואבי וגיסיו. הם שיחקו עם שש בש על כסף, במפגשים המשפחתיים ובחגים. כשהגענו לט"ו בשבט שוב פעם, מצאתי את עצמי יחד עם אמי ואחיותיה, אופה וטורחת להכין ארוחה עצומה בגודלה. כל המצרכים נקנו מהכסף שאלו הפסידו ואלו הרוויחו. וכך סעדנו סעודת מלכים.

אבל המנהג לא נגמר פה, הזמנו בכל ט"ו בשבט כמה אנשים רעבים מהרחוב לסעוד איתנו. פעם אחת בשנת 1965 כאשר הייתי בת שש, לפי המנהג, הזמנו ארבעה אנשים מהרחוב, ושלושה מהם אמרו שאין להם איפה לישון. אמא שלי ריחמה עליהם מאוד, והרשתה להם להישאר לישון אצלנו. כאשר קמנו בבוקר גילינו ששדדו לנו את רוב רכושנו: ארנקים, סדינים, סכו"ם, צלחות ועוד. והסיפור העצוב באמת הוא שהם באמת היו עניים מאוד. הם גנבו דברים, כדי למכור אותם, ולקבל קצת כסף למחייתם. "שש בש מסוגל לגרום לאנשים לאבד הכל אבל גם להאכיל את כולם"

הזווית האישית

יותם: נהנתי מאוד מהשיחה עם סבתא שלי, ולמדתי על מה שהמשפחה נהגה לעשות, לפני יותר משישים שנה.