מאגר סיפורי מורשת

שמי גאולה, נולדתי בישראל בשנת 1952. גרנו בבית לא גדול מדי, אבל הבית תמיד היה פתוח לחברים וקרובי משפחה שהגיעו להתארח. בבית דיברנו רק בעברית.

בבית היו לנו מנהגים מיוחדים: כל שבת בבוקר כשאבי היה חוזר מבית הכנסת, היינו נוהגים לאכול יחד ארוחת בוקר. הארוחה כללה ביצים קשות, תפוחי אדמה, קובה, בורגול, סלט ירקות ועוד. בימי שישי ובחגים נהגנו לאכול מאכלים מיוחדים כמו: קלסונס (מעין רביולי גדול), אורז בחלב וסטלז’ (מעין קינוח של חלב קר), ובפסח קובה מטוגנת מקמח מצה.

השמות של הוריי הם נאוה ודוד כליפה. מוצאם מסוריה. הדרך שעברו הוריי במסע לישראל הייתה קשה. תחילה הם עלו דרך סירה, ובסירה היו שודדים שרצו לקחת מהם את מה שהביאו מסוריה. ברוב המקרים אלה היו תכשיטים.

בילדותי למדתי בבת ים בבית ספר יסודי בשם "גאולים" ולאחר מכן בבית ספר תיכון בשם "רמות". חבריי היו בני כיתתי והשכנים שלנו. המשחקים בהם נהגנו לשחק הם: קפיצות בחבל, משחקי כדור, קלאס, מחבואים וחמש אבנים. כמו כן, השתתפנו בפעולות בצופים. בעלי שמעון ואני נפגשנו בים והתחתנו באולם בבת ים בשנת 1972. אני זוכרת בעיקר את השמחה שהייתה. המתנות שקיבלנו היו כסף וכלי בית.

במשך השנים הייתי מורה לחינוך מיוחד בבתי ספר שונים בכיתות שונות בבת ים. כיום אני פנסיונרית. התחביבים שלי הם לקרוא, לטייל בארץ ולבלות עם הנכדים המקסימים שלי.

הזוית האישית

זיו הנכד המתעד: למדתי להכיר את סבתא יותר לעומק, אני שמח שהשתתפנו בתכנית.