מאגר סיפורי מורשת

רקע

אבי, חביב בוסקילה, נולד במרקש שבמרוקו בשנת 1932. הוא התייתם מאמו בגיל 3, ומאביו בגיל 8. את ילדותו בילה בשוק בעיר הולדתו. אבי עלה לארץ בשנת 1950, בהיותו בן 18 והגיע למעברה ברעננה. הוא התגייס לצבא. לאחר השירות הצבאי החל לעבוד בסולל בונה. מספר שנים לאחר מכן החל לעבוד בתעשייה צבאית.

אמי, שרינה בוסקילה (מכלוף), נולדה בטריפולי שבלוב בתאריך 15.07.1932, עלתה לארץ בשנת 1950, יחד עם הוריה ו-7 אחים ואחיות באונייה "גלילה". אמי ומשפחתה עברו את השואה בשנת 1942 כאשר הגרמנים הגיעו ללוב, לאחר מכן נאלצו לעבור את פרעות 1945, פרעות אלו היו בעקבות הצהרת בלפור. הערבים התנהגו באכזריות ליהודים וביצעו טבח ביהודים, מבוגרים וילדים כאחד.

בשנת 1948, שוב היו פרעות היות והכריזו על הקמת מדינת ישראל כמדינת היהודים, על כן הם חיו בפחד. בשנת 1949, הגיע אדם בשם יצחק רפאל, ראש מחלקת עליה בסוכנות היהודית. אמי ומשפחתה קיבלו אישור לעלות לארץ, השאירו את כל רכושם מאחור ועלו ארצה.

הורי הכירו במעברה, בעת עלייתם לארץ ישראל, אחיו של אבי התחתן עם אחותה של אמי, וכך אבי הכיר את אמי והציע לה נישואין. שני אחים שהתחתנו עם שתי אחיות.

ילדותי

בילדותי גדלתי במושבה רעננה שלימים הפכה להיות עיר. בגן הייתי ב"גן מלכה". בית ספר יסודי – "מגד". ובתיכון למדתי ב"אורט כפר סבא". בילדותנו שיחקנו במשחקים שהיו מקובלים אז: שיחקנו בתופסת, מחניים, קלאס, 5 אבנים, מחבואים וכד'.

שרותי הצבאי

התגייסתי לחיל שריון, בבסיס "מנסורה" ביוקנעם, כפקידת שלישות הייתי קולטת ומשחררת חיילי מלאים. בשרותי הצבאי ירדנו יחד עם חיילי המילואים לתרגילים בצאלים. זו הייתה תקופה מאתגרת, מעניינת ומהנה מאוד.

עיסוק

לאחר שירותי הצבאי התחלתי את עבודתי כמזכירה במשרד ביטוח ובמקביל התנדבתי במגן דוד אדום. במסגרת ההתנדבות עברתי השתלמויות וקורסים והפכתי להיות חובשת מוסמכת במוקד הרצליה ובחוף הים. כיום אני עוסקת בהנהלת חשבונות והפעלת צהרון לכל נכדי.

הכרות, נישואין ובניית המשפחה

את אב ילדי, שבתאי, הכרתי כחובשת בחוף הים בו הוא היה מציל. נולדו לנו שני ילדים, ברק ואור. לאחר 14 שנות נישואים נפרדו דרכנו. מאז בן זוגי הוא אבנר חצור אשר הוא חלק בלתי נפרד ממני, מילדי, מכלותיי ומנכדי.

אירועים משפחתיים שבהם המשפחה חוגגת יחד:  משפחתנו חוגגת את כלל החגים היהודים ובנוסף אנחנו חוגגים את חג המימונה. משפחתנו נוהגת לעשות טקס "בסיסה" בראש חודש ניסן. ובכלל אנחנו אנו נוהגים לחגוג ללא סיבות מיוחדות.

התחביב המרכזי והעיקרי שלי – להתנדב ולהיות עם נכדי – בתמונה עם המשפחה

בתמונה: אבנר, בן זוגה של סבתא רחל עם הנכד ליאור

סבתא רחל מספרת:

הזוית האישית

סבתא רחל: נהנתי מאוד מהמפגשים ומהעבודה המשותפת היה מאתגר מעניין ומהנה.

הנכד ליאור: זכיתי להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי נהנתי מאוד ותודה על החוויה.