מאגר סיפורי מורשת

אף פעם לא מאוחר

אני רוצה לספר לכם את הסיפור האישי שלי, על  כוח רצון  ואמונה. אמונה ביכולות שלי להתקדם  ולעבוד במשרה מכובדת למרות נתוני פתיחה לא קלים, ולמרות הקשיים הכלכליים בילדותי. הרצון לשפר את המצב הכלכלי בבית, ושלילדיי יהיו חיים טובים  משלי ושילדי יזכו גם לממש את היכולות שלהם בהשכלה ובחיים.

הכל התחיל כשלמדתי ביסודי בקרית שלום בבית ספר רמז, למדתי רק  8 שנות לימוד, כשבסיומן יצאתי לעבוד כי המצב בבית היה רע מאד מכל הבחינות. הוריי לא היו אנשים משכילים ולא ראו בחשיבות ההשכלה לילדיהם, ומכיוון שבבית לא היה חשיבות להשכלה מצבנו הכספי היה גרוע, אפילו  לא הייתה לנו אפשרות להיות חברים בקופת חולים. לצאת לעבודה זה היה הכרח, על מנת שלכל הפחות יהיה לי את מינימום הדברים שהם חובה לקיום החיים. כדי לצאת ממעגל העוני הייתי חייבת לצאת לעבודה מייד אחרי סיום בית ספר היסודי, מכיוון שלא היה באפשרות הוריי לממן לי את לימודי התיכון, אבל ידעתי שאם פעם אני אוכל ללמוד אני אעשה זאת. כשגדלים עם הורים שלא מאמינים בילדים שלהם אין להם נקודה טובה להתחלה בחיים, וזה משפיע על המשך החיים בכל כך הרבה היבטים.

אני החלטתי לעזור לעצמי, החלטתי לשבור את המצב הידוע מראש, החלטתי שדרך לימודים אפלס לעצמי התחלה חדשה לחיים טובים יותר. ההתחלה היה רעועה ובעיקר מצאתי את עצמי עובדת למחייתי על מנת לשרוד לכל אורך שנות ה-20 וה-30, בתקופה זו ייצבתי את מצבי הכלכלי בעזרת עבודה קשה, ובשנים אלו הכרתי את בעלי ונולדו לנו 3 ילדים, והתפניתי לגדל את ילדיי ובעלי היה המפרנס העיקרי, ועובדה זו תרמה לשיפור בחיי, אך תמיד קיננה בי המחשבה שאני מסוגלת ליותר.

בהגיעי לגיל 38 הרגשתי שאני לא מנצלת את הפוטנציאל שלי, והיה בי את הגירוי לצאת שוב לעבוד. כשפניתי ללשכת העבודה, פגשתי בפקיד שהפנה אותי לבדיקה פסיכומטרית, הפקיד האמין בי לאחר שיחה עמו, וכך מצאתי במבחן פסיכומטרי שבודק את המסוגלות שלי ללמוד לבגרות, לאחר אותו מבחן פסיכומטרי נאמר לי שאני יכולה ללמוד ולגם להצליח במטלות הבגרות, ההצלחה שלי במבחן היה רגע מאושר שאישר לי את מה שחשבתי לגבי עצמי. לאחר אותו מבחן, ניגשתי ללימודי הבגרות, וכל זה בגיל 38 עם רזומה של 8 שנות לימוד. את לימודי הבגרות עשיתי במשלב, ובחלק מהמקצועות בשלב מאוחר יותר בעירוני א ללימודי מבוגרים להזדמנות שנייה. בזמן הלימודים נהניתי מכל רגע וסיימתי את הלימודים עם 21 יחידות בגרות בהצלחה מרובה.

מצוידת בתעודת הבגרות חזרתי אל לשכת העבודה על מנת להודות לאותו פקיד שהאמין בי, אותו פקיד ששלח אותי אל המבחן הפסיכומטרי, ייעץ לי להמשיך ללמוד, והפעם לימודי מחשב, מפני שזה מקצוע מבוקש מאוד בכל מקום עבודה. שיחה אחת קטנה של אדם שהאמין בי גרם לשינוי גדול בחיי, וכך הבנתי עוד יותר את המשמעות והעוצמה של אמונה. השלב הבא בחיי היה להמשיך להרחיב את ידיעותיי וכך מצאתי את עצמי ממשיכה ללמוד תוכנות מחשב וורד, וקיוטקסט. גם את לימודיי אלו סיימתי בהצלחה, ועמם ניגשתי אל חברות כוח האדם, שבעזרתן מצאתי עבודה משרדית לראשונה בחיי, וככל שצברתי ניסיון, הקידום הגיע והביטחון עלה וכך גם המצב הכלכלי.

הניסיון שצברתי בעבודה תרם לביטחון שלי ולהחלטה לעבור למקום עבודה אחר, העבודה האחרת הייתה בהסתדרות המורים וזו הייתה התחנה האחרונה שלי, הרגשתי שהגעתי אל הנחלה, כל יום בעבודה זו הייתה מלאה ומספקת, הרגשתי שאני תורמת לי ולאחרים. זה מקןם העבודה שבו העברתי 18 שנה עד שהגיע יום הפרישה ואל הפנסיה שלי.

כיום אני פנסיונרית, אמא ל-3 ילדים מוצלחים, יש לי בת רופאה, בן צעיר שהוא מהנדס תוכנה, ובן אמצעי שנולד עם צרכים מיוחדים. בבני האמצעי השקעתי בו את האהבה והאמונה שלי, ידעתי את כוחה של מילה טובה, חיזוקים, תמיכה, ואמונה, כל זאת כדי שיהיה עצמאי, ושיחיה חיים מלאים ומספקים על אף הקשיים. כיום הוא פחות תלותי ועובד בהוסטל של אקים, ואני גאה בו. שני ילדיי האחרים למדו בביה"ס היסודי גיבורי ישראל והיו תלמידים מצטיינים. אני מאמינה בהשכלה שמביאה לרווחה כלכלית ואם אתה מאמין בעצמך ומגשים את הרצון שלך כמו שאני עשיתי אז העולם פתוח בשבילך. העיקרון בלימודים בגיל מבוגר יחסית היא שחייבים להצליח כי אין הזדמנות שלישית. אני שמחה שעשיתי את זה, הלימודים תרמו לי המון איכות והעשירו את חיי .

הלימודים קידמו אותי מאד מבחינת בטחון עצמי, היכולת להתפרנס והתגובות הטובות  והערכה שקיבלתי מרוב הסובבים אותי העניקו לי האושר והשלווה שחיפשתי. גם היום אני אוהבת ללמוד דברים חדשים והסקרנות שלי קיימת תמיד והביאה לי טוב בחיים.

יגעת ומצאת תאמין כך אמרו חז"ל. שום דבר לא קורה אם לא תעשה עבור עצמך.

הזוית האישית

אופק כחלון, ליהיא ברעם השתתפו בתכנית הקשר הרב דורי ותעדו את סיפורה ציפי ריבי.

אופק כחלון, ליהיא ברעם