מאגר סיפורי מורשת

שמי אלישבע מלכה, במסגרת שיתוף פעולה של התאחדות הסטודנטים עם תכנית הקשר הרב דורי אני מעלה סיפור תיעוד אודות אסתר איש שלום.

הוריה של אסתר נולדו בבגדד שבעיראק, שם אמה מרים ושם אביה מיכאל. כשמרים הגיעה לגיל 13 שאלו אותה אם היא מעוניינת להתחתן עם מיכאל והיא ענתה בחיוב. מיכאל ומרים התארסו בשעה טובה והתחתנו. נולדו להן שתי בנות אחת אחרי השנייה, שנפטרו בזו אחר זו.

הבת השלישית, נג'אד, שכיום נקראת אסתר (המתועדת) נולדה בשעה טובה. מיכאל עשה משתה גדול "שאשא" -משתה שעושים להולדת הבת במקום ברית. בין האורחים הוזמנו השכנים, הייתה שכנה ערביה שהגיעה לשאשא ואמרה למיכאל ומרים שאם הם רוצים שהילדה הזו תחיה, שיתנו לה להניק אותה. אותה שכנה הסתכלה על הראש של נג'אד ואמרה שיוולדו אחריה שלושה בנים, ושישמרו על הבת הזו טוב טוב. ואכן – כך היה, נולדו אחרי נג'אד שלושה בנים: סמי, ציון ושמוליק.

בהיותה של נג'אד בת 5.5 עלתה לארץ עם משפחתה.

אסתר מספרת: "כשהגעתי לארץ התחלתי ללמוד בגן בבאקה. שם ניסו לשנות את שמי נג'אד לנוגה ולא הסכמתי בשום אופן. ביקשתי שיקראו לי אסתר, כמו אסתר המלכה. הייתה תחפושת בגן של מלכה, התחפשתי והסתובבתי כך בגן וביקשתי שיקראו לי אסתר המלכה. אמרו לי להחליט – או אסתר או מלכה, לא גם וגם. ובחרתי בשם אסתר ומאותו יום זהו שמי.

כשהגעתי לבית ביקשתי מהוריי שמהיום יקראו לי אסתר, ואז התגלה שלאחותי שנפטרה קראו אסתר. הוריי היו המומים מבחירת השם הזהה לשם אחותי, בלי לדעת שהיתה לי אחות בשם אסתר שנפטרה, יחד עם אחות נוספת. התעקשתי שיקראו לי אסתר והוריי הסכימו שמהיום יקראו לי אסתר על שם אחותי.

אסתר הייתה אחותי שגדולה ממני בשלוש שנים ולא ידעתי על קיומה. מרגש אותי מאוד להבין שמשהו בנשמה שלי רצה להיקרא על שמה, כשלא ידעתי על קיומה ובודאי לא הכרתי אותה.

במהלך השנים, עד היום, אני מרגישה שאני נושאת אותה בליבי עמוק.

הזוית האישית

אלישבע הסטודנטית המתעדת: היה מעניין לשבת ולספר ומנגד לשבת ולשמוע סיפור של אישה יקרה עם הפרטים הקטנים, הקשיים והתובנות, כולם מחכימים ממש. הייתי מרותקת, אסתר סיפרה בצורה חיה וניכר שחזרה בדמיונה לימים ההם.