אסתר אזואלוס
שמי אסתר ברוך. הסיפור שלי מתחיל ביפו. נולדתי בבית חולים צהלון ביפו.
הורי עלו לארץ מבולגריה שנתיים לפני הולדתי, הם קבלו בית של משפחה ערביה שברחה מביתה במלחמת השחרור. הבית עבר לידי הסוכנות היהודית והיא זו ששכנה את המשפחה בבית זה. הבית נמצא על חוף ימה של יפו, והוא הכיל חדר אחד בלבד בו התגוררה כל המשפחה.
המשפחה שלי הייתה דלת אמצעים ולא זכור לי שאי פעם קנו לי משחקים. המשחקים היחידים שהיו לי היו אותן סירות עזובות על חוף ימה של יפו. המתנה הראשונה שקבלתי מהורי היתה ספר, "בן המלך והעני". חברים רבים היו באותו מצב שלי וכולנו דמיינו עצמנו מלחים בספינות המפליגות הרחק ללב הים. ציידנו את הסירות באוכל, שמיכות ופנסים.
השכנים שגרו לידינו היו משפחות ערביות שלא עזבו את יפו והעדיפו להישאר. היחסים שלנו עם המשפחות הערביות היו טובים מאוד: האמהות בשלו יחד בחצר המשותפת, אכלנו סביב אותו שולחן בחצר הבית, ולעולם לעולם לא רבנו, וכבדנו אחד את השני.
בגיל חמש הורי קנו בית באזור אחר ביפו. התעצבתי מאד לעזוב את חוף הים, הסירות ואת החברים הקרובים.
בשנת 1956 פרצה מלחמת סיני, אבי גויס לצבא, ואני כילדה יחידה חיכיתי כל ערב שהוא יחזור מהמלחמה. פחדתי מהאזעקות המחרישות אוזניים והתפללתי שהחיים יחזרו להיות כפי שהיו קודם.
אחרי נולדו עוד 2 אחים בהפרש של שבע ותשע שנים.
הזוית האישית
עפרי הנכדה: הדבר שהיה עבורי בעל משמעות " היחסים שלנו עם המשפחות הערביות היו טובים מאוד".
מילון
הסוכנות היהודיתהסוכנות היהודית לארץ ישראל הינה ארגון יהודי עולמי שמרכזו בישראל, המאגד את הקהילות הציוניות בכל רחבי העולם. הסוכנות הוקמה בשנת 1929
ציטוטים
”התעצבתי מאוד לעזוב את חוף הים, הסירות ואת החברים הקרובים. “