מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי לאה, נולדתי ב – 10.4 בתל גיבורים. הוריי נולדו במצרים ושמם רחל ויוסף. הם היו הורים דואגים, טובי לב ומסורים.

בתל גיבורים היה מאוד צפוף, מכיוון שהיינו שמונה אחים בדירה קטנה. אהבתי לשחק, שיחקתי בהרבה דברים כמו: קפיצות בחבל. שיחקתי גם עם האחים שלי: שבתאי, שמחה, יעקב, סעדיה, מרסל, שושנה, וויקי. לצערנו, שניים נפטרו מכיוון שהם היו חולים ומבוגרים, אז נותרנו שישה מתוך שמונה.

התחתנתי עם בעלי שלום (שלמה) שנולד בטורקיה ובא לישראל במעבורת בגיל שנתיים (מעבורת היא זה ספינה גדולה עם חדרים ששטה ממקום למקום). לפני שהתחתנתי שם משפחתי היה חסון ועכשיו הוא כבודי. היום יש לי שלושה ילדים: ליזה (הבכורה),העדי (האמצעי), ואסיה(הכי קטן). אני גם סבתא לתשעה נכדים ושמם: הילה, אדוה, אוראל, אופיר, אודל, ירין, מאור ואבישג.

כל שבועיים אנחנו נפגשים בשישי-שבת, בשישי אנחנו עושים קידוש ובשבת לפעמיים אנחנו הולכים לכל מיני מקומות כמו קיפצובה, בריכה (בקיץ) ועוד פעילויות. אני גם מאוד אוהבת לאפות ולבשל, אני אופה עוגות ועוגיות בכל מיני טעמים טעימים כמו שוקולד תפוזים קצפת ביסקוויטים וכולם מאוד אוהבים אותם.

בתקופת הקורונה, כשהיה לי יום הולדת, כל המשפחה באה אליי ועשתה לי הפתעה, הכינו לי מצגת והביאו לי בלונים – זאת הייתה יום ההולדת הכי טובה שלי. אני עדיין אוהבת בבקרים לשמוע שירים במכשיר רדיו שאבא שלי הביא לי. הרדיו נוצר לפני 129 שנה והוא עדיין עובד. אבא שלי אהב לשמוע שירים ברדיו אחרי שהיה בבית הכנסת בשבת עם הקפה שלו, אני גם שומעת שירים ברדיו בבוקר עם קפה ועוגה שאני הכנתי.

הזוית האישית

אדוה הנכדה המתעדת: הייתי רוצה לאחל לסבתא ולכל המשפחה שלי אושר, בריאות ושמחה.