מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1935. הייתי ילד מפונק שלא רצה לאכול ותמיד היו צריכים להגיד לי לאכול. אמא שלי הייתה מאוד קשוחה, אמא שהחליטה לגדל ילד חזק, ולכן היא קבעה שלא משנה כלל איזה מזג אויר יש אני חייב להיות שעתיים בחוץ. וזה יכול להיות כפור, גשם וחום אימים – עדיין הייתי חייב להיות שעתיים בחוץ. כשהיה קר מתחת לאפס הייתי יושב ליד הדלת ובוכה שיכניסו אותי כי בפנים היה חמים, הייתי בוכה והדמעות היו קופאות לי על הפנים.

היה לזה יתרון שבזמן השואה החזקתי מעמד בקור וברעב.

בשנת 1940, כששלטו הנאצים ברומניה, הוריי החליטו לברוח מרומניה. מרומניה ברחנו לברית המועצות ושם השיגו אותנו הנאצים. במצב הזה היינו כבר רשומים ברשימות הבוגדים כי ברחנו בצורה לא חוקית מרומניה.

היינו במשלחת הראשונה של הילדים למחנות הריכוז. הכניסו אותנו לקרון ונסענו במשך שבוע בלי לצאת החוצה. אנשים זקנים נפטרו במשך המסע, כך שמצאנו את עצמנו בין חומות גבוהות שאסור היה להיכנס או לצאת. שם חליתי במחלת טיפוס, שאנשים היו מתים ממנה תוך שלושה ימים.

אחרי שעברתי הפרידו ביני לבין אמא שלי ואת אמא שלי שלחו למחנה השמדה. סבלתי מרעב במשך שלוש שנים ואני לא זוכר יום אחד שיכולתי לאכול לשובע. אמא שלי  ברחה וחזרה אלינו. היה לי דוד שהתחזה לגוי ונסע למחנה, שם היה מבקש יהודים לעבודת שדה והגרמנים נתנו לו כמה יהודים לעבודות השדה וכך הצליח לשחרר בסביבות עשרה יהודים.

כעבור שנתיים הצבא הרוסי שחרר אותנו. שלחו את אבא שלי להילחם נגד הנאצים.

כעבור שנתיים נוספות כל משפחתי חזרה לרומניה ושם התחלתי ללמוד בכיתה ה' לפי גילי. גמרתי את בית הספר ונרשמתי לאוניברסיטה כי רציתי להיות כימאי. כשהייתי סטודנט ביקשתי לעלות לישראל. בתגובה סילקו אותי מן האוניברסיטה.

כעבור שנה התחתנתי עם חני. לאחר שנה נוספת קיבלתי אישור לעלות ארצה.

ב-1967 השתתפתי במלחמת ששת הימים. בשנה זו נולדו לי שתי בנות ואחרי המלחמה נולד לי בן נוסף. ב-1973 השתתפתי במלחמת יום כיפור. בשנת 1982הייתה מלחמת לבנון הראשונה. ב-1993 יצאתי לפנסיה. לרמת הגולן עברתי בשנת 2002.