מאגר סיפורי מורשת

שמי דניאל שמחי, נולדתי בפתח תקווה, גרתי בשכונה שקוראים לה "מחנה יהודה". במחנה יהודה הייתה קבוצת כדורגל שמאוד אהבתי. בגיל עשר ההורים והמשפחה שלי עברו מפתח תקווה לנתניה, ההורים שלי בנו בית ורוב המשפחה של אמי גרו בנתניה.

תקופת בית הספר והלימודים

למדתי בבית הספר "נצח" שנמצא בפתח תקווה. בית הספר נצח היה בית ספר דתי. כל בוקר היינו באים לבית הספר ומתפללים. לאחר שההורים שלי עברו לנתניה עברתי לבית ספר הנקרא "מוריה", שם למדתי עד כיתה ח'. לאחר שסיימתי ללמוד עד כיתה ח' הלכתי ללמוד מקצוע. בגיל 15 הייתי נער שליח בבנק.

שירות צבאי

לאחר שהגעתי לגיל 18 שלחו לי צו גיוס, התגייסתי לצה"ל ועשיתי טירונות. בטירונות עשו כל מיני אימונים כגון: ירי בנשק, איך לזרוק רימון יד, ריצות, הליכות, טיפוס על צוקים ועוד. לאחר מכן המליצו עליי כמפקד כיתה. באזור בו גרתי היו לי חברים שהיו צנחנים ובסיירת, והם המליצו לי להתגייס לסיירת. זה מצא חן בעיני והתקבלתי לסיירת. לאחר שסיימתי את הקורס מ"כ עברתי לסיירת.

מקצוע ועיסוק

אני אהבתי לבנות דברים לשפץ ולחדש אותם, לכן עבדתי בשיפוצים: בניתי קירות ועשיתי שרברבות. לאחר שכבר היה לי קשה לעבוד בבניין, חיפשתי מקצוע יותר קל ופחות מזיק לבריאות. עברתי לעבוד בתחום היהלומים: הייתי חותך ובונה מבנה יסודי לאבן.

הכרות ונישואין

אחרי הצבא הכרתי את סבתא של נועם בשכונה שלנו, היא באה ממרוקו והכרתי אותה. חיזרתי אחריה, התאהבנו ולאחר מכן התחתנו.

הזוית האישית

הנכד נועם: היה לי מאוד כיף לעבוד עם סבא שלי למדתי דברים חדשים עליו שלא ידעתי לפני צחקנו נהנינו ביחד ובזכות התוכנית הזאת אני מרגיש יותר קרוב לסבא שלי.

סבא דניאל: היה ממש כיף לספר את הדברים האלה לנכד שלי, הרגשתי נוסטלגיה ונזכרתי בדברים ששכחתי מהם. אני מרגיש שהתוכנית הזו מקרבת את הקשר בין הנכד לסבא.