מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

"אל תבייש" – חנן ברוורמן

הברוורמנים (משפחתי), ספטמבר 2016
סבי חנן וטרזן, הסייח שלו,1941
על סבי חנן ברוורמן, מבוני הארץ

שמי אלה ברוורמן אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרת המעורבות החברתית העלתי את סיפורו של סבי חנן ברוורמן, סיפור ילדותו במושב באר-טוביה.

חנן ברוורמן נולד בבאר טוביה בתאריך 15.3.1931,  בן יחיד להוריו, התינוק השני שנולד במושב באר טוביה אחרי חברו אריה קרמר.

מקור השם "אל תבייש"

במלחמת השחרור המפקד של סבי חנן היה אסף פונדק ופעם אחת כשיצא אסף לאירוע פגש שם את אביו של סבי, מוט ברוורמן, הוא אמר לו: "מוט, אתה יודע שהבן שלך חנן אצלי בפלוגה? הוא נלחם איתי במשמר הנגב. אתה רוצה שאמסור לו משהו?" ענה מוט: "תמסור לו שלא יבייש את המשפחה ושילחם כמו גיבור." ועל זה נקרא הספר הכתוב על סבי – "אל תבייש".

שמו של אבא של סבי הוא מוט ברוורמן, שנולד בעיר ניקולייב באוקראינה ועלה לארץ בשנת 1914 עם הגדודים העבריים. לישראל עלה דרך אנגליה, שם בעת שהותו הכיר את אשתו לעתיד – סבתא רבתא ושמה ברטה. בן דוד של מוט היה הרבי מלובביץ, שגם הוא יליד ניקולייב. קרובים נוספים היו הסופר עמנואל הרוסי והמשורר אברהם שלונסקי.

לאחר עלייתו לארץ השתתף בפעולות ומשימות של הגדוד העברי, כחלק מזה לחם בקרב תל חי לצידו של טרומפלדור.

ברטה, אמו של סבי, עלתה גם היא לארץ בשנת 1914. לאחר מספר שנים בארץ הם החליטו להינשא והקימו את ביתם בבאר טוביה. סבתא ברטה הייתה ידועה כאחת הנשים היפות ביישוב העברי. לפרנסתה עבדה כמורה לאנגלית.

סבא בילה את ילדותו בבאר טוביה, בשלב מאוד צעיר עבד בחקלאות ובאורווה וכבר בגיל 13 עזב את בית הספר (בתקופתו המודעות והחשיבות ללימודים לא הייתה גבוהה, אנשים התעסקו בעבודה וציונות). בגיל 15 השתתף בהבאת המעפילים מהאונייה "שבתאי לוזינסקי", אז נתפס על ידי הבריטים ונשלח כשבוי לקפריסין למספר שבועות.

בגיל 15 התגייס סבא חנן לארגון ההגנה ובמלחמת השחרור בעודו בן 17 לחם עם חטיבת גבעתי בדרום.

לאחר שסיים את שירותו בחטיבת גבעתי שם גם הוכתר כאלחוטאי קשר ומומחה מורס, הוא עבר לשמש בתפקיד זה בחיל האוויר. כחלק משירות המילואים בשנים לאחר מכן השתתף במבצע מוקד (המבצע איתו התחילה מדינת ישראל את מלחמת ששת הימים). סבא היה במטוס ה"דקוטה" הראשון שהמריא במבצע. עקב מומחיותו במורס עבד בשנים לאחר מכן גם בצי הסוחר, שם הכיר את אלי אביבי חברו הטוב, ויחד גילו את חוף אכזיב שלימים קרא לו אלי שעבר לגור שם "מדינת אכזיב".

לאורך השנים סבא החליף מספר עבודות, לאחר הצי הסוחר היה נווט בחברת אלעל, במסגרת עבודה זו ביקר בהרבה מדינות בעולם, כמו איראן וקניה. בשנים לאחר מכן היה נהג משאית ולאחר מכן 'פנצ'ר מעכר' (מתקן צמיגים).

סבי וסבתי מרים הכירו דרך חברה משותפת ושמה אריאלה. עבור סבא זו הייתה האישה השלישית לאחר שכבר היו לו שני ילדים מהנישואים הקודמים – יפתח וסמדר. במהלך השנים סמדר לא נשארה בקשר עם המשפחה, ולעומת זאת יפתח גדל בביתם של סבי וסבתי ועד היום בקשר טוב מאוד עם כולם.

סבא וסבתא התחתנו בבית ציוני אמריקה בתל אביב, ביוני 1972. נולדו להם שלושה ילדים משותפים, ושמם יואב שנולד ב -1973, יעל שנולדה ב- 1976, ויאיר – אבא שלי – שנולד ב -1979. משפחתם גרה בקיבוץ כפר גלעדי.

כיום, לסבי יש 13 נכדים: יובל, מיכאל ואביגיל, הילדים של יפתח, ניב, מתן ועמית הילדים של יואב. נוגה, יותם ואימרי הילדים של יעל, ואני (אלה), אריאל, עופרי ואן (אחים שלי), הילדים של יאיר (אבא שלי).

תחביב גדול של סבא היה לרכב על אופנוע, היה לו אופנוע גדול איתו טייל בארץ ובחו"ל עד לגיל 80. בנוסף אהב מאוד לשחק ברידג' ואהב לטייל בארץ ובעולם. סבי המשיך לעבוד עד גיל 75, הוא האמין בעבודה קשה, עסק בבניית הארץ והיה ציוני נלהב. סבא האמין מאוד במפעל הציונות. בכל חייו פעל על מנת להמשיך ולבנות את הארץ, כך חינך את ילדו וזו המורשת שהשאיר.

הזוית האישית

אלה הנכדה המתעדת: היה לי ממש כיף לראיין את אבא מספר את סיפורו של סבי חנן. אני ואבי למדנו מעבודת תיעוד זו דברים חדשים על סבא שלא ידענו עליהם לפני כן: על ילדותו, על המלחמות שהוא נלחם למען המדינה ועוד. בשביל לכתוב את הסיפור הקלטתי את אבא מספר את סיפור החיים של סבא ומשם לקחתי פרטים. בנוסף נעזרתי בספר שנכתב על סבי ובהקלטות שאבא הקליט את סבי מספר את סיפור החיים שלו לפני שהוא נפטר. לאחר כתיבת תיעוד זה, אני ואבא שלי התעניינו יותר בחיים שעבר סבי, והתעמקנו יותר בנושאים הקשורים אליו.

מילון

גדוד
יחידה צבאית שכפופה לחטיבה או לרגימנט. בגדודי חיל רגלים בצה"ל שתיים עד חמש פלוגות ובין 300 ל⁻1,300 חיילים.

ציטוטים

”תמסור לו שלא יבייש את המשפחה ושילחם כמו גיבור“

הקשר הרב דורי